אני כבר כמה שנים שכמעט אני לא מדברת עם אבא שלי. הוא לא היה אדם טוב. הילדות שלי לא זכורה כימים טובים ומתוקים. הוא בגד באמי ועוד הרבה דברים שאני לא ממש רוצה לפרט… לקראת ימיו האחרונים אפילו לא יכולתי לגשת לבית החולים ולהיות איתו. ואז פגשתי קרוב משפחה שאמר לי ,תלכי תעשי את זה בשבילך תסגרי מעגל.
לרגע אחד ההגיון גבר על הרגש ,ניגשתי למיטתו הוא שכב ללא הכרה. מחובר לכל מיני מכשירים. לא האמנתי שראיתי אותו. כל כך חסר אונים. ואז התחלתי לבכות. הכל יצא החוצה. (כמו שאני עושה ממש ברגע זה . כן זה עדיין כואב .)למחרת מת אבי .הלכתי להלויה כי הייתי צריכה ,שבעה לא ישבתי . והיום 5 שנים אחרי אני עדיין בתוך הזכרונות והכאב.
וממש ברגע זה מרגישה מין שחרור כזה והבנה שהחיים קצרים מידי , צריך לחיות את מה שנשאר . אז אבא אמנם קשה לי אבל אני חייבת את זה לי ולילדי ,אני סולחת לך כן אני סולחת לך על כל מה שעשית לי , ומהיום פותחת דף חדש בחיי, ממש ללא שנאה וטינה אליך .
היי שלום אבי היקר – ותנוח על משכבך בשלום. ושמור עלינו מלמעלה ,ולווה אותנו יד ביד. אני סולחת ומבקשת ממך סליחה אבא שלא יכולתי לעשות את זה עד עכשיו! ותודה לכם שאפשרתם לי להוציא הכל נ. מרמה"ש"
