אבא שלי, אהוב שלי.
אני כל כך מצטערת על שלא הייתי שם בשבילך ברגעים בהם היית זקוק לי יותר מכל.
היית אבא אוהב וטוטאלי ולא הגיע לך יחס כזה ובת כזו- מפונקת אגואיסטית וכפוית טובה.
תמיד דאגת לי וטרחת למעני ועשית הכל בשבילי ואני לא הערכתי. לקחתי אותך כמובן מאליו.
אפילו התעצבנתי כשביקשת יחס ואהבה. ממימנת לי את הטיול אחרי צבא. את כולו! קנית לי דירה, אמרת כל הזמן שאתה אוהב אותי ותמיד דאגת שלא יחסר דבר.
אני מצידי התעצבנתי הרבה פעמים כשהתקשרת חדרוש בשלומי או כשביקשת שאבוא לבקר. ראיתי בזה מטרד הרבה פעמים.
וכשחלית גם לא טרחתי לבוא יותר מדי. היה נראה שפעם בשבועיים לבוא לארוחת שישי זה מספיק והתעצבנתי כשביקשת לראות יותר אותי ואת הבנות. כמובן שלפעמים הגעתי יותר, אך לא מספיק. אמרת לי שיש לי רק אבא אחד ושאני אצטער על זה.
ואני באמת מצטערת. היית הרבה פעמים לבד בבית, לא יכולת לצאת ובסך הכל רצית מישהו מלבד אמא שיעודד, ימלא את הבדידות ויעזור להעביר את הזמן ולא יכולתי להיות שם בשבילך. אני כל כך מצטערת אבא.
אני מבקשת סליחה. אני לא יודעת למה התנהגתי ככה. אתה בן אדם כל כך טוב. ואבא כל כך אוהב. עכשיו מאוחר מדי. מה לא הייתי נותנת כדי לחזור אפילו שבוע אחורה. הייתי מבלה איתך הרבה. הייתי אומרת לך כמה אני אוהבת אותך.
הייתי מדברת איתך ועוזרת לך להעביר את הזמן המחורבן הזה שלא זז כששכבת בבית חולים לבד, או עם אמא לצידך. סליחה אבא.
סליחה סליחה סליחה. אהבתי אותך ואני אוהבת אותך והייתי אנוכית מדי ופשוט כלבה! אני לא יודעת מה לעשות.
הגיע לך הרבה יותר טוב. ס- ל- י- ח- ה
