מצטערת אני על הנעשה בעולמך, העולם שאנחנו הרסנו, אבותיי, חבריי, שונאיי, אוהביי ואני – כן אני. הרסנו את קדושתך את שימך ואני יודעת שזה עדיין ימשיך…כי את העצירה תבצע בסוף אתה.
מה שאני מבקשת, ואני יודעת שאין לי שום זכות לקבל את בקשתי, כי פגעתי חטאתי בך ובאנשים בחיי, והרבה, אני יודעת, אם בכעס ואם בכוונה אבל פגעתי והרסתי. אני יודעת שאני אשמה בהכל. ומבקשת את עזרתך כי אין כבר אל מי לפנות.
אני מאמניה שפנייה ישירות אלייך היא תמיד הכי יעילה, ואני אגואיסטית – י רק כשצריך ואני בסכנה כולשהי, או בעייה אני באה אלייך בטענות ובקשות – ככה אני והלוואי ותתיתן לי את האפשרות להישתנות ולאהוב את כולם. אני לא שנאתי אף אחד, חיבבבתי והאמנתי אבל הכול יצא בגידה גדולה, תמיד הכל מתפוצץ בפנים…למה?
בבקשה תעשה משהו שהיא תחזור לבית ותשכח מימנו, שאף אחד לא יפגע מהעיניין שנוצר, לא בשבילי, אלא לזכות הוריי עשה זאת…מבקשת אני היום את הבקשה להוריי הצדיקים שתשמור על בריאותם ועל שמם הטוב.
יש עוד הרבה לכתוב אך אתה יודעע הכול, אל תשכח את רחל אימנו…היא מבכה על ילדייה…אני מבכה על הוריי ועל אחותי…אתה תבין…גם אתה מבכה יחד איתנו…
אתה יכול לשנות הכול…אז בבקשה, אבי…אל נא רפא נא לה.
