כבר בבריאת העולם אנו נתקלים במעשים של אדם וחווה שנדרשים עליהם בקשת סליחה: לאחר שאלוהים סיים את תהליך הבריאה הוא אמר לאדם ולחווה: "כל מה שאתם רואים, שלכם, אבל אני אוסר עליכם לאכול מעץ זה, אם תאכלו ממנו מות תמותו." בגן העדן חי לו הנחש שהיה הערמומי מכל החיות.
כשפגש הנחש את חווה הוא שכנע אותה לאכול מן התפוחים והבטיח לה שתזכה בחכמה גדולה אם תאכל. בסופו של דבר לא עמדה חווה בפיתוי ונתנה גם לאדם לאכול מן התפוח האסור.
ואכן, הפכו פתאום אדם וחווה לחכמים והבחינו מייד בעירומם שהביך אותם ולכן כיסו את עצמם בעלי תאנה. אלוהים כעס מאוד על אדם וחווה, הוא גירש אותם מגן העדן לנצח ואף קילל והעניש אותם: על אדם גזר אלוהים בגלל שנתן לחווה לפתות אותו, עבודה קשה "ועל כל הגברים שייוולדו אחריך חיי עמל וסבל, בזיעת אפך תעבד את האדמה ותפרנס את משפחתך.."
לחווה אמר אלוהים:"מכיוון שהתפתית לאכול מפרי עץ הדעת, את וכל הנשים שיבואו אחרייך תיענשו בלידה כואבת וקשה…" ולנחש אמר:"בגלל מעשה הרשע שלך תבלה את כל חייך על גחונך (על הבטן שלך) תאכל עפר כל ימי חייך והאדם ישנא אותך מכל בעלי החיים, מעתה ועד עולם. מאז אותו יום שבו אכלו מן הפרי האסור גורשו אדם וחווה מגן העדן, חייהם הפכו קשים יותר, אך הם גם הפכו לחכמים יותר מכל בעלי החיים שיצר אלוהים. ומעניין מה היה קורה אילו רק אמרו לאלוהים מילה אחת: סליחה !
