סליחה, סליחה שאתה כל פעם צריך להתקל במבט שלי הלא מובן, וסליחה שאני כזאת מהסגנון ה´´חרטטן´´, סליחה שכל פעם נגמרות לי המילים הנכונות שאתה שם, וסליחה שאני נסחפת בזרם של כולם, סליחה שלפעמים אני משחקת במשחק הלא נכון, ושלפעמים אני הכי סתומה ואין לי ביטחון, סליחה שאני לא מספיק יפה בשבילך, האמת..
אני כבר לא יודעת מה יהיה איתך, אני מנסה לתקן כל דבר ורק הורסת, ואני רואה שעליך אני כבר נמאסת, סליחה שאני שואלת שאלות לא קשורות, סליחה שאני גורמת לעצמי לדבר רק שטויות, סליחה שאני מכוערת ואתה כזה מדהים, וסליחה שאני בוכה עכשיו… על הפנים..
אני לא רוצה שתרגיש רע בגללי, בבקשה בבקשה אל תשנא אותי, ואל תחשוב שאני איזה טיפוס לא חכם, אתה מבלבל אותי מרב שאתה מתוחכם, אני לא צריכה אישורים מהסביבה..
מספיק לי רק שתגיד לי מילה טובה, אז אני אהיה אירגע ואהיה הכי שקטה, אני אחייך ואצחק כל רגע כל דקה, לא אהיה כאן בין הדפים, רק בוכה, עצובה, בודדה, מבלי שאפילו תדע..
שרק אתה אצלי במחשבה, היחיד שבגללו חיי מצאו סיבה, אצלי בחלומות בורידים בדמעות, היחיד שעיניי רוצות לראות, שבגללו הדמעות בלי הפסקה זולגות, והלב שלי שלא מפסיק לתהות, סליחה אם אני טועה.. סליחה.. אני לא רוצה להיות עליך כמו איזה מעמסה.. זאת רק האהבה שלי היא לא נכונה..
קופידון החטיא כנראה.. אולי… (ואולי לא) .. בכוונה.. סליחה.
