אני כותב לך למרות שאתה כנראה לא תראה את זה.
אתה ואני היינו חברים טובים עוד מבית הספר.
תמיד היית האדם הכי קרוב אליי . ידעתי שיש לי חבר טוב לב.מישהו נדיר שתמיד מבין ומקשיב.
בסיום התיכון סיפרת לי בדמעות עליך.. סיפרת לי שאתה נמשך לגברים.
לא האמנתי כשגילית שזה אני שאתה מאוהב בו כל השנים האלו. לא ידעתי איך לקבל את זה. התרחקתי ממך. היה לי קשה לדבר על זה אני מצטער, לא ידעתי איך להגיב ואתה מכיר אותי, אני לא טוב כל כך במילים.
קצת אחרי כל זה עזבת לחו"ל.
בגללי? אני מצטער שלא הייתי חבר טוב אליך כמו שהיית עבורי.
עכשיו אחרי כמעט 10 שנים (בינתיים התחתנתי) ואני לא שומע עליך ולא יודע מה איתך. אני רק יודע שחסר לי בנאדם טוב כמוך בחיים.
חבר אמת ככה זה, מעריכים מישהו רק כשהוא איננו. אף פעם לא הכרתי מישהו כמוך. אתה חסר לי .
כל מה שאני יכול לומר זה סליחה. זה הכל.
