כגודל הצפייה כך גודל האכזבה. ואם נפגענו מאדם קרוב יכול להיות זמן מסויים לרכך וגם יכול להיות מצב שהצד הפגוע יסלח, אך המערכת היחסים איתו לא תמיד תוכל לחזור לקדמותה.
לסלוח זהו צעד משמעותי וחשוב מאוד להמשכיות בחיים.
כשיש לנו מוטיבציה מסוימת לנקוט בפעולה ולהתקדם, חיוני שנבין את הכיוון אליו אנו הולכים ונדע מה הדרך שמובילה לשם. כשאתם רוצים שמישהו יתפייס עמכם, עליכם לספק לו לא רק את היעד הרצוי, אלא גם את המפה המסבירה כיצד מגיעים לשם.
כמה קשה לנו לשחרר
התירוצים עובדים הכי טוב על עצמנו , כי אנחנו מספרים את אותו סיפור מחדש, משחזרים, מזינים מחיים ומשקים אותו.
כאשר אנחנו לא מסוגלים לסלוח, לקבל את המצב שלנו אנו שוללים את הסליחה ובונים טירה דמיונית גבוהה שבה אנחנו מסתתרים. ובטירה הזו יש הרבה אשמה התקרבנות בלבול כעס ועצב .
היה ילד שהיה לו גולה ששיחק בה הרבה זמן הוא החליט לשים אותה באגרטל כדי שלא יאבד .
וכשהוא רצה להוציא את הגולה מאגרטל הכניס את ידו ולא הצליח להוציא בחזרה או קרה לאמא שלו שניסתה בכוח אבא שלו שם סבון שמן גם לא הצליח עד שאחד השכנים החכמים בא ואמר לו שכדי לשחרר את היד הוא צריך לשחרר את הגולה …
וכמה שאנחנו לא מוכנים לשחרר עקבות משקולות, אך כשנסלח… נקבל את חיינו במתנה!
לא סולח לא שוכח
יש דברים שלא ניתן לשכוח. אך כן ניתן לשים בצד במקום שלא יעכב אותנו.
בסליחה יש ויתור, קבלה, הכלה ואיזון נפשי ופיזי שמשפיע באופן ישיר על בריאותנו.
כשאנו לא סולחים אנחנו סוחבים כאב ומועקה גדולים, אשר יכולים להשפיע לרעה על הבריאות שלנו – על רמת לחץ הדם, רמת הכולסטרול, קצב הלב, איכות השינה ואף לגרום למחלות.
כאשר אנחנו לא סולחים, אנחנו חווים שוב ושוב את תחושת הנקמנות, העוינות, המרירות, כעס, פחד מפגיעה עתידית ולעיתים אף דיכאון.
לכל התחושות הללו השלכות נפשיות וגופניות על בריאותינו.
הכל לטובה מעז ייצא מתוק- מה ההבדל בין רע למר?
באחד הימים פגש ה"חפץ החיים" את אחד מתלמידיו לאחר שנים רבות שלא נפגשו.
"מה שלומך תלמידי היקר? מזמן לא ראיתי אותך" שאל הרב בהתלהבות. התלמיד השפיל את ראשו והשיב: "לצערי, המצב רע".
הרב הניח ידו על כתיפו ואמר: "אסור לדבר כך! אף פעם אל תגיד שהמצב רע, במקום לומר רע תגיד שהוא מר".
התלמיד הנבוך שאל: "רע, מר – מה ההבדל? החיים שלי נוראים גם כך".
"לא בני", השיב לו הרב, "יש ביניהם הבדל גדול. כשאדם שותה תרופה לפעמים היא מרה, אבל היא אף פעם לא רעה…"
לעיתים שואלים אנו את אותה השאלה: "מדוע חיינו מרים?"
לכולנו יש רגעים קשים שמשאירים אותנו עם טעם רע בפה, אך בסוף הקושי תמיד בא גם משהו טוב.
כשאנחנו עומדים מול משברים, מול ניסיונות, פגיעות יש לנו לזכור, הניסיון אכן קשה ומר, בדיוק כמו תרופה, אך בסופו נהפוך לאנשים חזקים יותר.
החיים שלנו לא רעים! הם לפעמים מעט מרים אך בסופו של תהליך אנו נרגיש כמה המרור הזה הוא מתוק מדבש!
אל תפסיקו לקוות, התקווה והסליחה היא תרופה לאכזבה, פגיעה צער ויאוש.
הסליחה היא ביטוח חיים שהופכת להיות הנוגדן המרפא המאפשר להשמיד חולות טובעניים שקשורים לעתיד ולעבר שלנו. היא היא משחררת את הפחד הזה ששוב יפגעו בי ווברגע שנסלח לעצמנו , נאהב את עצמנו כפי שאנחנו, נודה על כל השיעורים הניסיונות שצלחנו ונהיה נקיים ונאמנים יותר לעצמנו.
