אלייך ה׳ כותב בלילות שכולם ישנים ובתוכי מחילות.
כואב באמת הנפילה הקשה הצער הכאב הנשמה חשה.
היצר בי נלחם ללא הפוגה ואני מוצא עצמי מבולבל כמחוגה. תיק תוק תיק אוחזני שוק הרגל ככקבע נעשה כחוק. כותב אלייך אולי מילותיי האחרונות הקשב בבקשה הינה הקרונות.
יהודי כשר תמיד רציתי להיות.
גם כשנפלתי בראיות אסורות. נופל וקם נופל וקם צחק יצרי הנ״ל. נופל וקם נופל וקם שרתי גם כנ״ל. ההבדל הגדול בין צחוקו לשיריי זהו ההבדל בין לוחם לטוראיי.
אלוקי בשמיים ואני שוקע במים. מגרוני מחרחרת שירה בקשה החזירני לטירה. ואז האב והבן ישבו נא יחדיו.
ויספר לאביו על רודפיו ושונאיו. ובהבזק של שניה קול דממה ישמע.
קול ברמה בואי רחל יום הדין בא.
אימי הקדושה חבקני
