אלוהים שלום, תן בבקשה כח ושלווה ומחשבה שפויה שאוכל להמשיך את החיים בדרך הכי טובה עבור בני.
הוא פעוט עדין ואני קיבלתי את ההחלטה בזמנו להביא אותו לעולם, חשבתי שהוא יפתור את הבעיה ויתן לי סיבה טובה להמשיך עם בעלי וברור שזו מחשבה איומה! אני אשמה אני הייתי צריכה לקבל את ההחלטה הנכונה בזמן אבל תמיד הרגשתי שאני במלכודת.
אלוהים אין לי לאן ללכת. לא היה לי וגם עכשיו אין לי.כנראה שכן לאופי שלי יש חלק גדול בכל הפשלות האלה , גם עכשיו אולי אני יכולה לעשות ולהתנהג אחרת.
אני בעצם לא יודעת למה זה כל כך קשה הזוגיות ולמה אנחנו כל הזמן רק מתווכחים ומתנגחים ולאחרונה זה הפך לשנאה? אלוהים האם זה הפך לשנאה? האם יש דרך חזור מהשנאה? האם עדין אפשר לעשות משהו או שזה נשבר? והבן שלי? ולאן נלך?
