אלוקים שלי

מזמן לא כתבתי לך. אני לא יודעת איך חשבתי שאסתדר בלעדיך. אני עייפה מלהתמודד כל הזמן.

בפעמים הבודדות שאני מרגישה טוב זה גם מדאיג אותי. הייתי רוצה להיות שלווה יותר בלי לשלם את מחיר אי השפיות.

למה אני צריכה להיות חרדה כל החיים. זה מעיק, בעיקר כיוון שזה על שטויות. אני לא יודעת אם יש לי כוח לרצות ילד.

אתה יודע הכל, אז אתה מבין עם מה אני מתמודדת. בבקשה, תעזור. תקל עליי קצת את החיים. קשה לי להתפלל אליך לאחר שירדתי על ארבע והתחננתי בפניך וזה לא עזר.

אני מבקשת גם שלא תכעס עליי ותהיה נחמד אליי. ותעזור לי לא לכעוס עליך ולהמשיך להתפלל.

תודה מראש ענת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.