אני מצטערת שלא היה לי האומץ לבוא ולהגיד לך מה שאני חושבת, ואולי לשנות את המצב.
ועכשיו אני חסרת חברות, אוכלת את הלב על זה שהייתי חסרת סבלנות ועקשנית. עובדה שאני סובלת מזה עד היום.
מאוד הייתי רוצה שנשלים ונחזור להיות חברות, למרות שעברו הרבה שנים. אני מתגעגעת אלייך, מתגעגעת לזה שהייתה לי פעם חברה הכי טובה, והיום אני לא מוצאת את עצמי וכנראה גם כבר לא אמצא…
אני יודעת שלמרות שהיית ´´סך הכל´´ חברה הכי טובה, בכל זאת אם היינו נשארות חברות אני מניחה שהיום החיים שלי היו נראים אחרת, קצת יותר מסודרים ופחות דכאוניים.
כי מסתבר שלמרות מה שחשבתי, חברה טובה זה דבר מאוד נחוץ. לפחות בשבילי…
למדתי מהטעות הזו, אבל בכל זאת היום אני עדיין ביקורתית מידי, עדיין לא סובלנית. לא יודעת מה דפוק אצלי. אני ממש ממש מצטערת…גם בפניך אבל הכי הרבה בפני.
