אהובי שמכבר הימים, עברו 11 שנה ונפרדנו בלב כואב.
אתה לעיתים לא יוצא לי מהראש למרות שכבר חצי שנה אנחנו כבר לא ביחד. אתה עשית לי רק רק הכאבת לי בעוצמות שקשה לתאר אותן במילים.
אבל אני הורדתי את הגאווה ונשארתי שם תמיד אחריך , החזקתי אותך ככתר על ראשי בלי לראות אפילו לשנייה כמה אני נפגעת מזה.
ביום בהיר הלכת ונשארתי כל כך כאובה , רציתי למות אבל גם זה היה נראה לי קל לעומת הסבל והיגון שאפפו את נפשי. לא היה מזור לכאב הזה.
כרגע יש גבר חדש בחיי שונה מאוד ממך אבל אני חייבת לשחרר אותך לפני שאני לוקחת צעד קדימה בזוגיות חדשה. אז רציתי רק לומר לך שאני סולחת לך על כל הסבל שגרמת לי ומעל הכול אני סולחת לעצמי שהכאבתי לעצמי בלי הפסקה ולא ראיתי כמה רע אתה עושה לי. כל כך אהבתי שוויתרתי על עצמי , האושר שלי ושמחת החיים שלי.
אתה משוחרר לך לדרכך .
בתוך תוכי אני יודעת שיש מעלי את אדון העולמים שעושה צדק בכל התחומים גם אתה תקבל את המגיע לך בזמנך. אני אנצח , אתאהב שוב, אתרגש , אחייך, אבכה משמחה ובעזרת השם גם אתחתן עם גבר שיעניק לי את הכול.
שלום ולא להתראות.
