מתוך חרדה את נמצאת התהום אין סופית של פחד ,פחד מבני האדם פחד מבני משפחתך את חושבת איך לצאת מזה ונשאבת לשם יותר .את כועסת רוגזת ומפחדת לבטא זאות מולם . כשהכחשת הכל חשבת שהעולם יפה מלא באנשים טובים שיחפשו איך לתת לאחרים שישנה אהבה בעולם ואפשר וניתן לאהוב .
אבל הם עמדו מולך וצעקו ואמרו ונתנו לך לשמוע את כל מה שרצית לשכוח ואת ידעת שאת שותקת כי את פשוט לא מאמינה שזה יכול להיות אמיתי שאבא שלך הוליך אותך שולל ,את מחפשת את ההגיון את ההבנה אך זה נעלם מענייך את שואלת למה ואת יודעת שתקבלי תשובות מפוברקות אז את מעדיפה לשתוק כמו תמיד .
ומתוך חרדה אין סופית את יוצאת לרחוב ,את מזהה אך פוחדת להשתייך אליהם אז את נעמדת במקום ואם כבר מדברת זה תמיד הפוך .את חושבת על הילד התמים שכבר לא ישוב את מביטה במבט התמים שלו ורוצה לצעוק לו אתה מדהים אתה מדהים אתה פשוט לא מבין שמוליכים אותך שולל ! ואת שואלת את עצמך האם אני רואה בו אותי .
אני רוצה לחבק אותו להעיר אותו לומר לו שאני קיימת להגיד לו שאני אוהבת אותו אבל אני לא יודעת איפה הוא אני רק זוכרת את הפעם האחרונה שראיתי אותו רץ איתי מבנק לבנק שואל ומפחד שואל ועוד מאמין ומביט בי כואב כל כך ואומר לי אני יעזור לך לצאת מהסמים את לא תיהיה נרקומנית .
ואני עכשיו כל כך מקווה שהוליכו אותי שולל אותו ילד תמים פשוט בגר להיות הדמות שאני מעריצה חזק ושהוא מגשים את עצמו אבל לצערי התמימות נעלמה ממני ביום שהפכו את התקופה שהיתה אמורה להיות הכי יפה בחיים שלי לתקופת גהנום.
ואני מביטה בעוד אדם רואה את הכאב שלו והחוזקה שבו ואני מעריצה אותו אבל לצערי הם הצליחו בטיפשות אין סופית לגרום לי לא לראות לא להאמין בבני האדם .
ופה אני מרגישה מחוסלת הולכת מתוך שינה חלשה רפוייה כאובה מנסה לצעוד ונופלת מפוחדת מפחדת מכם כמו שבחיים לא פחדתי זה לא פחד אני מבועתת .
כבר יודעת שאני חלשה הולכת עם מבט כבויי.אין לי ספק שהכל היה אין לי ספק בשפיות שלי או בחוכמה שלי אני יודעת מי אני , אני הילדה התמימה שהיתה חזקה בזכות זה שהתכחשה לכך שהיא עכבר מעבדה של משפחתה אותה ילדה זכרה את כל מה שעשו לה ולרוב גם הבינה מה קורה עוד מילדות אבל עצמה עניים כי פחדה פחד מוות מלהפסיק להאמין בבני האדם .
ידעה שזה ימית אותה . כן אותה חבורה הצליחה להחליש אותה לגרום לה לפחד וכל מילה שנאמרת לה הפעם היא שומעת היא מקשיבה כי ההגנות שלה נפלו ביום שהבהירו לה שכל בטראומות שלה נעשו בכוונה טהורה .
כן היא יודעת שהוא תורם לכל העולם וניתן הוא נמצא בנתינה אין סופית בשקט בשקט הוא נותן לאחרים את מה שהחסירו ממנו בילדות .ובשקט בשקט הוא מכאיב לילדיו כמו שהכאיבו לו בילדות אולי זה האיזון שהוא צריך אולי זה מה שמשאיר אותו שפויי מי יודע היא רק יודעת שהאיש שהעריצה בילדות ובגיל ההתבגרות הרג את נפשה וכן היא מתפללת לאלוהים שאביה יבין פעם שהוא טועה והוא תמיד אבל תמיד נותן לה הפוך ממה שהיא רוצה וצריכה לקבל .
היא בכלל היתה ילדה שחלמה על בית יפה מלא באהבה . נערה שחלמה על טיולים מסביב לעולם ולמידה ללמוד כל הזמן ולהתפתח ללמוד כל מה שמעניין אותה רצתה לבטוח רצתה לאהוב רצתה שיואהבו אותה נלחמה להשאר תמימה כי ידעה שזה שומר עליה שזה מגן עליה שזה האור שבה . חלמה על אהבה גדולה על הגבר שיחבק אותה ויציע לה נשואים ושיביאו ילדים בבית גדול מלא באהבה ושמחה קבלה הפוך היא לבד עוברת ממחסן למחסן חלשה בודדה יודעת שפשוט הפעם אין לה כלום אומרת להם שהיא שבורה והם בשלהם כמו תמיד ממשיכים לשבור אותה . האם היא רואה טוב מכל התקופה הזאת .
לא הם הרי אף פעם לא הבינו אותה , מעולם היא לא בחרה בסבל זה רק הם כדי להצדיק את עצמם הוליכו אותה שולל על מנת שהוא ישמור על האיזון בחייו . לא היא לא שונאת אותו אבל תודה היא לא מוקירה לו כי לא משנה כמה בניינים בנה עבורה שום בניין לא יחזיר את הילדות שמגיעה או את הבגרות שהגיעה לה או את השפיות לאח שלה שהיא כל כך אוהבת .
או את זה שהיא מסתכלת על הנסיכה שלה והיא לא יודעת איך לחפות על זה שהיא לא מספיק מאושרת מהתקופה שהיתה אמורה להיות הכי מאושרת בחיים שלה . אני גם בתוך תוכי מפחדת שבדרך אבדתי את אהבת חיי שהכאב גבר על האהבה. אז הבניינים בעיניה לא יכולים לחפות על כך שתמיד אבל תמיד היה חשוב לה קבלה ונתינה ואהבה והעצמה וחיבוקים וליופים ושיגידו לה שהיא מדהימה ויאמינו בזה ויזכירו לה כל יום מה יפה בה . הבניינים לא מחפים על הכאב העצום שגרמתם לי על כך שלא נותר בי אמון בבני האדם .
כל הכבוד לכל אחד מכם על כך שהוא אריה חזק . אבל בנינו אף אחד מכם לא עבר את מה שעברתי אני ורן במשך שנים על גבי שנים מתברר שלחינם כי הנה הוא שם צלל למעמקי הלא נודע רק על מנת להכאות את הכאב .
והנה אני חייה בחרדה מתמדת הפחד משתק שלא מרפה מביטה בכם וכל כך כל כך פוחדת .פוחדת שתתקרבו שתפגעו שוב בי בה .לא חזקה לא לביאה אף פעם לא ההייתי חלשה מתנדנדת לא כמו אבי איש הברזל לא כולם כמוך שהופכים את הלימון לימונדה יש אנשים שהם פשוט נחלשים באיזשהו שלב מקווה שלפחות משהו טוב יצא מכל זה שהפעם אולי תפנים ותיישם .!!!!
ואני שולחת לאנדריקו אהבה אין סופית ומבקשת סליחה ומחילה על הכאב הגדול שגרמתי לך בגלל הפחד והכאב שלי פשוט סליחה שאני לא לביאה אלה פשוט אדם שפועל מתוך פחד אין סופי ורצון ותפילה לכך שהכל יגמר ואני ארדם איתך מחובקת כל כך זקוקה לביחד וכח שאתה מעניק לי כשאתה איתי סליחה שאני מזהה אותך אך מלאת כעס עלייך אזמעדיפה לשתוק סליחה אלייך ולעצמי .
שחקנית לא אני לא יהיה כי לא ניתן ללמוד מאנשים שאני מפחדת מהם מעריכה אותכם מעריצה את הכישרון והנחישות והעוצמה אבל יחד עם זאות מבועתת מכם מכל אחד מכם
