בורא העולם ,סליחה שאני כל כך שטחית ומתעלמת מכל הטוב

סליחה, סליחה שאני כותבת לך את הסליחה הזאת בנסיבות כאלה ,שאני נזכרת בך כשאני מבינה שחסר לי משהו, שאני מייחל שתהיה כאן שאני זקוקה לעוד משהו , סליחה, סליחה שיום יום אתה נותן לי חיים , אוכל, מיטה ,ובגדים… ואני מתעסקת במה שחסר לי, סליחה שהדמעות שיורדות לי הם על כמה אין לי במקום לבכות מכמה שיש לי ,

סליחה שאני לא מעריכה את הבונוס הזה של עיניים, אוזניים, אף, פה ,דיבור, רגלים ,ידיים ,גוף ,נשמה, בית, משפחה, חברים אהבה, ובמקום זה אני דורשת ודורשת מותרות ללא הפסקה ,סליחה שאני אפילו לא מביטה לכיוון סידור או תפילה אבל כאני צריכה עזרה אני כועסת למה אתה מפיל עליי את זה ככה באפלה. סליחה שאני גורמת לך לחכות ליום שבו אתקרב לפחות בטיפה אבל במקום זה אני פונה 180 מעלות אחורה, סליחה שאתה כל כך רחום אליי ואני לא מבינה את זה,

סליחה שאני שוכחת אותך וחושבת שזה בסדר כי אני עוד אשתנה, סליחה , סליחה שסדר העדיפויות שלי רחוק מזה שהיית רוצה שיהיה, סליחה סליחה שכל פעם מחדש אני מאכזבת ובורחת אחרי שאתה נותן לי ברכה. סליחה שאתה כל כך טוב אליי ואת זה אני לא מעריכה , תודה שאתה כל כך סבלני איתי ומחכה לי שאתבגר ואדע שאתה נותן לי את הכוח לפחות לזכור שזה ממך שלמרות שברחתי את המכתב הזה אני כותבת רק לך!!

שגם אם זה הפעם המיליון אני תמיד אשוב לקדושתך!