כתבתי את המכתב הזה כי ידעתי שלא יצאו לי מילים מהפה ברגע הזה .
אז .. זוכרת את היום שבו זלאטה התנפלה עלייך והייתי ה´´סניגורית´´ שלך ? זוכרת שבזמן שכולם נכנסו לכיתה צעקתי על זלאטה ויצאתי ביחד איתך לחדר המנהלת ? הושיבו אותנו בהרצאה החופרת של ילנה והתחלנו לספור דק´ לרגעים האחרונים שלנו ביחד .. אולי כל זה היה בקטע של צחוק אבל אני לעולם לא אשכח את המילים האחרונות שלך אלי : ´´היית חברה למופת בלונדה …´´
זוכרת בטיול השנתי באוטובוס כשצחקתי ואמרתי שאני שונאת אותך ? זוכרת שנעלבת ולקחת את זה ברצינות וכעסת ? רציתי להוכיח לך שאת חשובה לי באמת … חיבקת אותי ואמרת : ´´ אוו בלונדה אני אוהבת אותך ! ´´ ..
זוכרת בחזור הביתה שהקמנו את סופר בלונדה אחרי שנשכנו את פרסמן ? זוכרת אחרי הטיול שאופל רבה איתי ורוברט צעק עלי והבנות ששאלתי אותן אם זה נכון אמרו לי שאני שפוטה שלך .. אי פעם ויתרתי עלייך ? רבתי עם כולם למענך ! התגברתי על הפחד הכי גדול שלי בשבילך .. ישבתי שעות כדי לפתור את הבעיות שלך .. כי הבעיות שלך היו הבעיות שלי .. השמחה שלך הייתה השמחה שלי .. זוכרת שאמרת לי שאני החברה הכי טובה שלך ? ´´קודם אדלה , אחר כך קורל , אז שוב אדלה .. ועכשיו אני חושבת שזאת הבלונדה ´´..
16.3 – יום שלישי , התאריך שבו היית אמורה לישון אצלי .
17.3 – יום רביעי , התאריך שבו גילית לי שאני החברה הכי טובה שלך ..
18.3 – יום חמישי , יום קשה , כשיובל אמר שאני זאתי שגיליתי את הסוד שלך .
19.3 – יום שישי , רבנו לכמעט חודש !
7.4 – יום רביעי , השלמנו סופסוף !
11.4 – נתנו לסטפני להרוס ה כ ל את מאוד חשובה לי , ואני ממש מצטערת , יצאתי כ´´כ טיפשה שעשיתי את כל זה ..
אני מבינה שאת לא רוצה לראות אותי יותר ולדבר איתי אבל אני ממש רוצה לחזור להיות חברה שלך .
סולחת לי ?
