פעמיים כתבתי לך מלך העולם, פעמיים בכיתי וביקשתי קצת עזרה , אבל בתוך ליבי אני יודעת שאף אחד לא יוכל לעזור לי אי פעם , שום דבר לא משתנה או משתפר, אני במצב שאין לי לאן להמשיך , ורואה מה שהעתיד מביא לי , כי אושר לא אמצא בשום מקום , אני אומללה כל הזמן ומה שישחרר אותי ויגרום לי להיות מאושרת זה רק המוות.
אני מאחלת כל יום לזה , אין לי תקוות , הן נעלמו , לא אוכל להמשיך לחיות כאשר שום דבר טוב לא קורה בחיי, נמאס להיות לבד , נמאס לי מזה שאין אגורה ואין לי עבודה.
כמה זמן אוכל להמשיך כך? אני יודעת אדון עולם כמה אתה עסוק , אני לא היחידה שמבקשת טיפת אור בתוך החשכה, יש לך כל כך הרבה אנשים שזקוקים לך , ואפילו אתה לא יכול לעזור לכולם . חייתי כל הזמן עם שביב קטן של תקווה בליבי שתוכל לעזור לי , אבל בינתיים זה לא קרה , לכן בשלב מסויים אשמח להיות לצידך מאשר כאן עלי אדמות , כי כאן אין אושר ושם אמצא את האושר , אפגוש את משפחתי ואת בתי היקרה.
לעולם לא איחלתי רע לאף אחד וגם לא אאחל , אבל כנראה שגם אף אחד לא יאחל לי קצת טוב בעולם הזה. אני משאירה בידייך את ההחלטה אם תוכל לעזור לי או לא. ואם לא זה גם בסדר , אצפה במהרה להצטרף לצידך .
תודה לך אלוהים יקר שלי , בכל מקרה אהיה לך אסירת תודה לנצח . שלך בכניעה , אמיליה
