לזה שכבר לא אוהב….
כל כך הרבה מילים כבר עברו בנינו שאני לא בטוחה שעוד נשאר מה לומר ,אבל אם לא אני אעשה את זה לא אהיה חופשיה לעולם אני אוהבת אותך עדיין ,למרות שעזבת ,שבחרת לא להיות איתי ולהתחתן עם אחרת.
במשך שנה רק המשכת להגיד שאתה אוהב אותי,חושב עלי ורוצה אותי אבל סירבת לקחת אחריות,סירבת לתת לנו הזדמנות אמרת שאתה איתה רק מתוך אינטרס או ויזה או מה שזה לא יהיה ושאותי אתה אוהב וכל כך היה לי קשה להבין איך יתכן אם אתה אוהב אותי אתה עם אחרת וכל כך רחוק ממני ואז התחתנת.. על החתונה גיליתי במקרה,ראיתי את התמונות שלכם יחד,אתה נראה שם כל כך מאושר ואין דבר שרציתי יותר מלהכאיב לך,לפגוע בך,לדעת שיהיה לך רע.
רציתי נקמה יותר מכל דבר אחר בעולם זה הציף אותי,מילא אותי יותר מכל דבר אחר. אתה השארת אותי עם חור ענק ושחור במקום בו היה פעם הלב שלי ומעלת באמוני,ובאהבה שנתתי לך עדיין לא ברור לי איך אפשר לשנוא את מי שאוהבים,זה בהחלט לא קל.
איך חיים בתוך כל כך הרבה שנאה וטינה ובניגוד לכל מה שמאמינים בו?? אני רוצה לסלוח לך,לשכוח אותך ולהמשיך הלאה עם החיים שלי לא כל כך יודעת איך אבל יודעת שאני חייבת לעשות את זה.
צריך כנראה להתחיל מאיפשהוא אז הנה.. אני סולחת לך ,אני אוהבת אותך,אני משחררת אותך כי כנראה שאף פעם לא הייית באמת שלי.
אני סולחת לך כי אני רוצה חיים נטולי שנאה וציניות אני רוצה אהבה חדשה שתמלא את החור הענקי שהשארת אחרייך אני סולחת לך כי מגיע לי יותר אני סולחת לך
