לא מתביישת להודות אני כועסת ורוצה להפחית מהכעס כי לי הוא לא מוסיף .
אני כועסת כועסת וכועסת שנים שקראת לי לנקות לך את הבית . כשההיית בבית חולים שנה שעברה עבדתי לילות סיימתי משמרת לילה וישר הלכתי למחלקה שלך להיות איתך להקשיב לך לעזור לך לחייך אלייך גם כשבתוך תוכי רציתי לתת לך סטירה מאז הילדות .
שמעתי כמה אני לא בסדר דפוקה מכוערת וכו ושתקתי ״ והדרת פני זקן ״ קוראים לזה .
כשהגיעו המכתבים לגבי הבית ואמרת שאני לא מקבלת כלום המשכתי לשתוק ולכבד את הזקן ככה למדתי מגיל צעיר כשההיית ממציאה עלי סיפורים שקרים שתקתי .
מעולם לא אמרת תודה על השעות שבילתי בקניות עבורך על השעות הרבות שההייתי מנקה עבור כולם .
מעולם לא שמעתי מילה טובה ואני שתקתי כי הבנתי שאין לי בולבול ובצים אז בעיני מרוקאית אני לא שווה כלום .
משתדלת להפחית מהכעס הפעם לא בשבילך הפעם עבורי לא מעניין אותי לכבד את המת ,,,מעניין אותי לא לנטור טינה כדי לא להיות אדם ממורמר ניצלת אותי במשך שנים על גבי שנים אולי זה היה השיעור שלי ממך לא לתת לאף אדם שלא מכבד אותי לא למדתי עכשיו במוות שלך אני מבינה שמי שלא בריא לי לא נותנת לו הזדמנויות .
סליחה שרק ככה אני יכולה לזכור אותך אבל אלו הזכרונות שהשארת לי ביטלתי שבתות עם חברים עם משפחה ביטלתי משמרות ניסתי במשך שנים לרצות אדם שלא היה שווה את זה .
תודה על השיעור שתנוח נשמתך בגן עדן ותהייה בטוחה שעכשיו אני משתחררת מכל הגיפה שהשארת לי וכן גם מהסמרטוט והאקונמיקה בקרוב
