לפני זמן מה עברתי דירה,לבת גלים. בשבוע הראשון כול הזמן הסתכלתי מהחלון וראיתי ילדות בגילי בערך נהנות ומבלות למטה וכול כך רציתי להיצתרף אלייהן. בכול מקרה,הכרנו,היסתובבנו ביחד,צחקנו ונהננו. בערך לפני שבוע,הפכתי למפלצת,בלי לשים לב.
התחלתי לרדת,להעליב,לשרוט,ולהתעלם. אני לא מאשימה אף אחד… רק אותי עצמי. ראיתי שהן חברות טובות,ובלי לשים לב,נתתי להן הרגשה,שאני מנצלת אותן. אני ביקשתי סליחה 5 פעמים והן לא סלחו. והאאמת?! הן צודקות.גם אני לא הייתי סולחת.
אני באמת מצתערת,ובאמת מרגישה אשמה. דשה,נעמי,טניה,וקטיה: אתן הייתן חברות מדהימות,ואני נתתי לכן הרגשה שאני מנצלת אותככן. דשה: את היית החברה הכי טובה שלי,ואני נתתי לעצמי להיתפס באשלייות שאת מתעלמת ממני. את אמרת שאת לא תסלחי,אבל אני עדיין אבקש סליחה.את היית החברה הכי טובה שלי.
טניה: סליחה סליחה וסליחה על זה שהתעלמתי ממך. יש לך טעם טוב ואת חברה מדהימה.אוהבתת אותך.סליחה סליחה סליחה.
נעמי: רבנו יחסית הרבה,והכול היה באשמתי.אני לא יכולה לפרט אבל את מוששלמת.סליחה. קטיה: סליחה על זה שצעקתי על אליסה.היא ילדה ממש חמודה.
ואני מצתערת אם פגעתי בך.למקסים סלחת על מה שהוא אמר.. לי את תסלחי? ולכולכן? אין לי מה לומר חוץ מזה שאני ממש ממש מצתערת. Dasha Khayrov Khayrov תראי את זה לכולן בבקשה. קייט
