המכתב – כול כך רחוק מהמציאות

כול כך רחוק מהמציאות וכול כך רחוק מלהבין אפשר לרחם על הילדה ההיא שמתה אבל אי אפשר להחיות אותה היא עומדת מולי בכול יום דרך העיניים שלי היא משתקפת במראה מבוהלת מפוחדת

ואז זוג עיניים אחרות מביטות בה בקנאה ואז עולם שלם של בלבול צף מתוך הדפיקות שקיים בה יצאו חיים אהבה וגם יכולת לנהל דפוקה היא לא

אבל כמו שרשראות ענקיות בלתי נראות שאוחזת בך ולא מרפאות אבל מישהו הצליח מישהו שבר את השרשרות האלה שהיו אז הרבה יותר עבות היא חיפשה כן הילדה ההיא חיפשה משפחה ושידעה שלא תתקבל למשפחה המוכרת בנתה לה משלה שדים ענקיים עמדו מול השער אל החופש אל הפינה שלה אבל היא ניצחה את כולם ומחר יעמדו מולה וייחיכו ולעולם לא ידעו מי מחייך אליהם והוא למד לאהוב אותה כשלא הכיר

ועכשיו משהכרת אתה רוצה לצאת בסדר אבל לא בטוח רוצה לאהוב אבל חושש כאילו גילו לך שיש חיית חושך מתחת למיטה ושוכח שאהבתי ללא גבולות אהבתי שטעית ששקרת שפגעת כי זאת אהבה שלא הכרת מעולם בגלל זה שונה לך מוזר אני כבר לא שם לא נפגעת לא נעלבת לא מתכנסת בעצמי

את הרוב נתתי בהתחלה ועכשיו אני עומדת מולך עם שכפץ מהפחד מהחשש עוד אז שהכרתי אותך ידעתי כמה אתה תותח וזה היופי את זה השגת בעמל רב ולבד ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממך היית מבוהל בהתחלה מנסה להראות לכולם שאתה לא סתם אחד שיש בך מעבר היית במרדף להוכיח שאתה שווה את זה נתת הכול מהר עמלת ועמלת רק שלא ידברו ושידברו

זה שבר אותך הרגשת מרומה הרגשת שחול נוזל מול ידיך הרים של חול של עבודה קשה של ניסיון להראות צעיר שאפתן ומלא מוטיבציה וכיוון אחד בחיים ואני הופעתי וריגשתי והתאהבנו ואני כול כך שונה כול כך הרבה בא איתי והרגשת שזה כבד עליך רצית פשוט אבל הפשוט זה מה שהביא אותך לאן שהגעת היום אני שונה אבל אני לא צבועה אני זאת אני לא חושבת שצריך להיות כול היום דבוקים אחד לשני

זה מרגיש לי מחנק ואני אוהבת אוויר אתה יכול לבחור לכעוס לשחק להכאיב או פשוט ללמד לאהוב מחדש למדתי להכיר אותך כאילו נולדתי איתך לא קמתי לא רדפתי אהל עדין תראה כמה אני מרגישה יודעת חווה עליך תאמין לי יש לי דרכים משונות להראות רגשות לאט לאט נבנה דרך חדשה אתה יכול לבחור בה או להשאר במקום שלא הוביל אותנו לכלום הלא ככה.

איך כותבים מכתב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.