שני היקרה! הנני מבקש את סליחתך ,, הנני מתנצל בפני אמו של החניך, בהתנהגות לא הולמת ובהתבטאות זועמת וקולנית כלפיך וכלפי אמו של החניך , ששמו או שמה לא ידועים לי.
אין לי בעיה להביע התנצלות כלפיה ו/ או כלפיך. להיות מסוגל לבקש סליחה – זו תכונה , שכרוכה בהתעלות עצמית. ובכן שניהחמודה, הסיטואציה והנסיבות של התגובה שלי , שבעקבותה התנהגת בדרכך, בהיותך יושבת ונוהגת,היא סיטואציה לא צפויה אף מסוכנת. מניסיוני, כמורה בחינוך הפורמלי ,עוד תהיינה שיחות רבות(אני מקווה בשבילך שלא תתקלי בכך) עם הורים , שהם במידה מסויימת קרציות(הרי שמעתי את תוכן השיחה שלך עם אמו של החניך).לדעתי,צריכה את לסנן שיחות כאלו ובייחוד ,כשאת נוהגת ואני אביך מלווה אותך.
יודעת את,שבנס לא ארעה תאונת שרשת, כשאת חתכת נתיבים של רכבים אחרים,בהיותך כעוסה עלי (לידיעתך גם כשכועסים עדיין אוהבים).חשוב לדעת:רשיון לנהיגה ניתן לך על ידי משרד התחבורה,אגף הרישוי.הרכב,שבבעלותי ובבעלותה של אמא (סובארו) ניתן לך באישורי ובאישורה של אמא(על פי פוליסת הביטוח לרכב).לכן,עליך לדעת,שכשאני יושב לידך כמלווה וגם כשאני אאשר לך לנהוג ברכב ללא ליווי (בתום התקופה החוקית) וכשאהיה משוכנע שהגיע הזמן לכך,שיחות שאינן במתכונת הודעות או עדכונים אינן רצויות אף עלולת להפריע בייחוד בנהיגה.
