אני שומעת שיר יפה שאתה הכרת לי ואני מנסה להבין מה נסגר איתי למה אני מתנהגת ככה סליחה על כל הדברים הקטנים שעשיתי על כל הפרצופים הילדותיים האלה בכל פעם שמשהו קטן היה לא בסדר מבחינתי
סליחה שאני עיוורת אליך שאני לא רואה אותך סליחה שאני משגעת אותך כל פעם מחדש ואפילו בלי סיבה הגיונית סליחה שאני מתנהגת כמו תינוקת שאני לא נותנת לך לאהוב אותי שאני אף פעם לא בוטחת באהבה שלך ובך סליחה על הדברים האיומים והנוראים שאמרתי לך עוד בהתחלה ושכחתי מהם כל דבר קטן מפריע לי כל פעם מחדש
יש לי משהו להגיד למה אני לא יכולה פשוט לתת לדברים לקרות? להתמקד בעיקר? למה אני עושה דרמה מכל דבר קטן? למה אני מחפשת אותך כל הזמן?
סליחה על הכל אני אוהבת אותך אני יודעת שאתה כועס עליי ומיואש ממני ומותש וכבר אין לך כוח יותר אליי ולשטויות שלי אבל אני מבטיחה שאני אשתנה באמת סליחה
