שנים שאני חיה אותך בראושי,שנים שאני לא נותנת לאף אחד להתקרב אלי,שנים שאני מקווה רוצה כמהה אלייך . והפעם אני מבינה ,אתה לא שווה את הכאב שלי ,את האהבה שלי אלייך ,אתה מתנהג כמו ילד ,או יותר כמו פודל ,בורח משיחה פנים אל מול פנים .
בורח מעצמך כשההיית מצלצל ומנתק פירשתי זאות כגעגוע ,שמחתי כי ידעתי שאתה חושב עלי זו כנראה היתה פרשנות מוטעת נתתי לך יותר מידי קרדיט. היום אני מבינה שהצלצולי ניתוק היו כדי להחזיק אותי עדיין שלך,ולא כדי להחזיק לי את היד ,לתת לי פרח .אלה כדי למנוע ממני לשכוח אותך ,שאני תמיד יהייה זאות שתואהב שתעריך שיהייה לך תמיד למי לפנות.
ח -זה נגמר למדתי ממך מהו כאב למדתי ממך מהו זלזוללמדתי ממך לדפןק את הראש בקיר לצלול לתוך החרא במשך שנים ,למדתי ממך לפתח צפיות שווא . והכי עצוב שלמדתי בזכותך לפחד מזוגיות לפחד מלהתאהב . השבוע נדלקתי על מישהו בחור רגיש שהיה בחודשים האחרונים תמיד בסביבה .
פה קפה שם קפה ברגע שהרגשתי שנדלקתי עליו -הרגשתי צורך עז להרוס את זה. מומחית בלהרוס -כי מי רוצה שוב פעם להתאהב האחרון היה מבצר גרם לי להרגיש מגעיל עם הנשיות שלי עם האהבה שלי. אתה יודע למה אני כותבת עכשיו כי ברגעים אלה ממש ,אני חותמת עם עצמי חוזה שאתה ח לא תוכל יותר להרוס לי כלום .
שמה אותך בארגז במוח רחוק רחוק מהמודע . הדחקה טוטאלית כי חוץ מלהרוס לי אתה לא מוסיף . ביי ותראה את זה לעובדים שלך איש קטן
