וידוי אישי- סוד גדול בבטן

אני הילדה הקטנה והאחרונה למשפחה בת 10 אחים ואחיות אני היום בת 38, מילדותי לא הייתי הילדה האהודה במיוחד, אחותי שמעליי הייתה הילדה האהובה ביותר גם על האחים שלי וגם על ההורים שלי, תמיד הייתה החרוצה יותר שעוזרת יותר ומנקה יותר, חברותית יותר,

תמיד גדלתי בתחושה של ילדה שמסתתרת אחרי קיר לא נראה שקיימת כמו אויר ללא יד תומכת ומכוונת וללא חום, אימי ואבי עבדו קשה כל החיים בכדי להביא אוכל הבייתה ודאגו לכל מחסורינו מלבד לאהבה ואוזן קשבת, כילדה שכזו ויכול להיות גם בהתאם לאותן שנים לא חיפשו אותי כל הזמן הייתי מאד עצמאית ואדון לעצמי ילדה שנמצאת ברחובות הרבה אחרי בית ספר, אצל חברות במשחקים וכל מיני, כמובן שעד השעה 19:00 מקסימום מעבר לזה אבי היה מאד קפדן,

אולם עדיין בשביל ילדה קטן בת 7 והלאה להסתובב בלי שמחפשים אותי ויודעים היכן אני בכל רגע, היום כאמא לא ברור לי איך נתנו לי, בכל אופן באחד הטיולים שלי עם חברותי לכיתה ירדנו לטייל ביער / חורשה שהייתה קרובה למקום מגורינו הייתי בת 9-10 ביער ראינו אדם מבוגר רועה עזים יושב ונשען על עץ, זהיתי אותו כסבא של ילדה שהכרתי אבל לא הכרתי אותו מעולם באופן אישי,

הוא מיד התחי לדבר איתנו ושאל כל מיני שאלות באיזה שהוא שלב אמר לי שאני הכי יפה מכולן (´´מלכת היופי´´) ואני כנראה שחיפשתי חום ויחס המשכתי לשוחח איתו באיזהוא שלב ביקש אני אשב לא על הבירכיים ונענתי איכשהוא הוא הצליח להוריד לי את המכנסיים והתחתונים מאחורה כאשר הוא מחכך את איבר מינו בטוסיק שלי (זכור לי שהרגשתי רטיבות אפילו) וגם נגע בי באצבעותיו מתחת לתחתונים מקדימה,

באיזה שלב הבנתי שמה שקורה לא בסדר, אני זוכרת שקמתי ורצתי לעבר הבנות שהתרחקו ממני וצעקתי להן לברוח מהמקום, אני הגעתי הבייתה באותו היום ואני זוכרת שהרגשתי מזוהמת ולא יכולתי לספר לאף אחד כלום, שטפתי את עצמי כל כך חזק ובמוחי (של ילדה בת 9) חשבתי שכדאי לשים מלח כדי לחטא את הגוף (לא ברור לי מאיפה זה בא)

וככה עברו להן השנים ואני כבר אמא ל-3 בנים כשהגדול בן 13 נשואה לבעל טוב ונוח אבל לא חם ואוהב מטבעו, לצערי גם בגלגול הזה של אישה נשואה לא זכיתי לחום ואהבה מיוחדים, כיום אני חיה עם הסוד הזה בבטן, אף אדם מלבדי לא יודע עליו, גם לא הקרובים לי ביותר, ונראה לי שככה גם אמות אתו, עצוב לי לחשוב על המקרה ועל זה שכילדה אף אחד לא שם לב לכך אצלי, אני בטוחה ששידרתי מצוקה אולם לא היה מי שישים לב,

בכל אופן למזלי תמיד הייתי ילדה של ספרים מאד סקרנית, עם אינטלגנציה מפותחת מאד יחסית לתנאים בהם גדלתי עוד בבית הספר תמיד זכיתי במחמאות יוצאות דופן על האינטלגנציה שלי,

את האישיות שלי כאדם גיליתי רק בצבא, שם זכיתי לקבל פרגון על עבודתי ואופיי והיה לי קשה ומוזר מאד לקבל שאנשים חושבים עליי דברים טובים ומשבחים אותי כאדם, הלוא תמיד הייתי חסרת ערך ולא מועילה, אך מאז ועד היום אני תמיד מוכיחה לעצמי ולשאר שאני מסוגלת ויכולה ואכן מצליחה, תמיד מקבלת מחמאות על כישוריי ונהנית, אך עדיין מטילה ספק באמינותן ועדיין לא מקבלת את המחמאה באופן מלא, משהו בי מסרב לקבל אותי כפי שאני, ומסרב להאמין שאוהבים אותו

וידויים וסודות

מכתבים לאלוהים

אתר סליחה מזמין אתכם לשלוח פקס לכותל המערבי
צוות אתר סליחה מדפיס את המכתב ומניח אותו בין אבני הכותל

התפילות לאלוהים מוטמנות בין אבני הכותל המערבי ומפורסמות באתר סליחה

מהי סליחה

סליחה, מה השעה? סליחה, איך מגיעים לכלבו שלום? סליחה, איך אמרת שקוראים לך? סליחה שדרכתי עליך, לא שמתי לב שאתה עומד מאחורי סליחה? סליחה אדוני? […]

איך כותבים מכתב

מכתב מכתב הוא מסר מאדם אחד לאחר. האדם האחר יכול להיות גם את/ה. כשכותבים מכתב, המילים מקבלות חיים משלהן. הן מחודדות, עוצמתותיות ויכולות לשקף לנו […]

רשימת קברי צדיקים

מידע על קברי הצדיקים בארץ ובעולם. באתר נעזור לכם למצוא את קבר הצדיק המתאים עבורכם שיעזור לכם למצוא את התקווה, האמונה והחיזוק עבורכם. התופעה של […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *