זה לא סליחה מהסוג המקובל

זה פשוט סוג של סגירה אחרונה על אהבה שלא נגמרה אף פעם.

על הגבר ההוא שפגשתי בדרכים שם בתחנה אחר כך בצומת ומשם במגדל הכאב, כשאני כותבת את זה ככה ז ה נשמע כאילו עבדתי ב צומת; ) לא, לא עבדתי שם אבל באיזשהו מקום מרגישה כאילו ניתן הלב שלי לאדם שלא יודע לשמור עליו .

כן הוא מידי פעם נותן רמזים נותן את התשובה ב ות בדרכו לאחרונה אפילו הנ תקשר לדבר. אבל אני כבר עייפה מהליד לא חושבת שאצליח לשכוח אותו אי פעם כי הסיפור שלנו היה עמוק יותר מספורים של אחרים.

מלא בק סבבקסם ומסתורין כן אני יודעת שלמרות השנים הוא שלי יותר משכל אחת אחרת התקרבה אליו אולי אחרות נגעו ב גג ופו התענגו ממשגל לילי התעוררו לצידו אבל גם ממרחק אני יודעת שיש לו רק אותי בלב אין שם מקום לאחרת ה וא נרדם כשהוא חושב עלי עוצם את העניים ורואה אותי ישנם דברים שהלב יודע ואני מאמינה שכשהלב יודע זו האמת.

אהובי צלצלת וניתקת שלחת הודעות ידעת שאני יודעת שזה אתה מה ניסית לומר???

מצד שני ההגיון שלי אומר מי שאוהב עושה מי שאוהב רוצה קרוב מי שאוהב שואל מי שאוהב מחבק ברגעי צער מי שאוהב נותן כתף להרדם איתה בלילה מי שאוהב פשוט כאן איתי בודק שואל מדבר מחבק מלטף מנשק אני יודעת דבר אחד אנחנו בני האדם תמיד עושים את הטוב ביותר עבור עצמנו אז כנראה שזו רק פנ טי זה שלי וצלצולי הנ יתוק שלך שהם בבסך הכל סתמיים אוהבת ו שלך תמיד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *