למרות שאני כבר בת 21 וחצי.. שנים
אני לא שוכחת מה שקרה. את ההתנהגות וצורת ההתייחסות שהתנהגתי כלפיי שתי מורות שלימדו אותי בכיתה ט´ וי´…
אני זוכרת שהתחצפתי, זלזלתי, צחקקתי, כעסתי, אפילו אולי שנאתי.
באופן כללי התנהגתי באופן שבאותו זמן נראה לי נכון…
היום בהיותי יותר בוגרת ומנוסה אני מבינה ששתי המורות , לימדו אותי וחינכו אותי והראו לי כמה אני מסוגלת הכי הרבה מבין כל שאר סגל הבית ספר
אחרי כמה שנים הבנתי שבאמת הן רצו לטובתי ובשבילן איך שהן הראו את זה זו היתה ´אהבה קשוחה´
אחת מהמורות גרה 3 בתים ממני והשניה בקיבוץ 15 דקות נסיעה
לא יכולה להגיד להן סליחה.
זה עדיין טרי ובלתי אפשרי לעמוד מולן ולהתנצל שהייתי ילדה קטנה ולא הבנתי את מה שהן מבינות
אני לא מסוגלת
כמו שהבנתי האתר מיועד לשם פורקן מסויים
ואם זה באמת נכון אני רוצה לנצל את הבמה הזו באתר ולהגיד לכן לשתי המורות: אני מבקשת סליחה
סליחה שפגעתי בכן וזלזלתי
היום אני מבינה שזו טעות. אני מאוד מעריכה אתכן
סליחה ותודה!
