כבר 10 שנים שהם לא מדברים

הם יושבים סביב השולחן בבית ואינם מדברים. אח ואחות, באותו מצב כבר 10 שנים. ואני נחנקת. כשהם היו ילדים, הם רבו הרבה. ואני אמרתי תתרחקו אחד מהשני אל תחזירו" והם לקחו את המשפט הזה ברצינות רבה והתרחקו.

הם כבר לא מדברות 10 שנים ולא מוכנים לספר לי מדוע. המשפט היחיד שאמרה לי הבת "אמרת לי להתרחק אז התרחקתי".

ואני בבושת פנים ובלב קרוע אוספת את עצמי יום יום לעבור מחדש ולהאחז בתקווה שאולי יום יגיע והמשפחה תתאחד. לבקש סליחה ולסלוח. מה כל כך קשה? הם לא מבינים שהזמן עובר וחולף ואין כבר דרך חזרה? אני עוצמת בחוזקה את העיניים ומדמיינת את הרגע בו הם מחבקים אחד את השני ומבקשים סליחה. הצליל מהדהד באוזני והחיוך עוטף אותי.

רגע קט של אושר שבו אני מרגישה שאני לא צריכה דבר נוסף בחיים. לא כסף לא הצלחה רק שהם, 2 הילדים שלי יחזרו לדבר ולהיות שוב אחים אמיתיים. הם הדחיקו והמשיכו הלאה ואני… אני עומדת במקום ומחכה לנס שיגיע. אמא

2 thoughts on “כבר 10 שנים שהם לא מדברים

  1. חברים לדבר זה ערך עליון במשפחה. אסור להגיע למצב שלא מדברים במשפחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *