אהבתי שני גברים בחיים . אהבתי אותם אהבה אמיתית ופגעתי בשניהם . לא רק שפגעתי השתמשתי בכל הטריקים להבריח גבר .
בשיטות הכי טובות , ותמיד הופתעתי איך אסף עוד חוזר ומפעם לפעם התעקשתי יותר איך אני יכולה להסביר לו שאהבה בעיני זה להביא ילדים לעולם זו אופציה להמשכיות . ואני אסור לי להביא ילדים , כששמרתי על בתאל היא מתה ולמרות שבהגיון אני מבינה שאני לא אשמה קשה לי להאמין בזה . עכשיו אני מבינה שהפסדתי אותו , הפעם כבר הגזמתי .
ואני מרגישה כל כך רע עם עצמי שההשקעה הכי טובה אצלי זה לפגוע ולהפגע . הרי ההייתי בת 9 אני לא באמת אשמה , זה יכל לקרות לכל אדם אחר , מה מבינה ילדה ראיתי שהיא ישנה והלכתי לראות טלוזיה בזמן הזה היא התחשמלה , אבל המילים של אמא חקוקים לי תמיד בראש , את רצחת אותה , את הרגת לי את הילדה , את אשמה שבתאל מתה , את השטן .
המילים האלה נחקקו והם יוצאות בהתנהגות כשאני רואה שהאהבה היא הדדית . ואסף הלחיץ אותי כשהוא התחיל לדבר על חתונה וילדים . לא הבנתי איך הוא לא רואה שאסור להביא איתי ילדים . אני כותבת ומתחילה להרגע אולי כי כל הגיפה יוצא אולי כי אני מנקה מעצמי את המחשבות . זה כל כך מוזר אני מבינה שאני לא אשמה אבל מרגישה אשמה . א
ני לא אשכח בחיים איך נדרתי נדר לא להביא ילדים . ואכשהו מתברר שלא השתחררתי מהנדר הזה של גיל 10 . כן הצלחתי להבריח את שני הגברים שאהבתי . אלוואי שבמקום זה ההייתי מצליחה לא לפחד מאהבה . אין לי מושג מה יום יוליד אבל עכשיו אני נודרת נדר חדש , כשאני אתאהב מחדש הפעם אני אבנה את האהבה את הזוגיות הזו הפעם אני ירשה לעצמי לבטוח בי ובבן זוג .
סליחה אסף סליחה חוסה אין מילים או תירוצים לטמטום שלי וסליחה לעצמי על כך שהכאבתי לי ולהם אני רוצה לסלוח לעצמי על השקרים על ההודעות על המשחקים על הנסיון הנואש לגרום להם לשנוא ולהגעל ממני על המשקעים . על כך שאני לא נותנת לאף אחד להתקרב
