היינו חברים ממש טובים . אני לא רוצה להגיד פה את השמות האמיתיים אז לצורך העניין לי קוראים מני ולה שירה.
הכרנו מזמן עוד שהיינו ילדים והקשר התחזק עוד יותר כשגדלנו . זה לא היה קשר רומנטי אבל שיתפנו אחד את השנייה בהתלבטויות של החיים, עזרנו כלכלית, עברנו סדנאות ביחד, חלקנו, ארוחות, סרטים ובילויים. חברים טובים כמו אח ואחות.
כשבתה של שירה עמדה להתחתן שירה הזמינה אותי בהתרגשות רבה לחתונה.
והיא יודעת. כולם יודעים, שאני ידוע כאדם שאינו אוהב חתונות, כן, ממש סובל באירועים כאלו , מצאתי את עצמי בחוסר נעימות לא ברורה מול שירה והמצאתי תירוצים מדוע אני לא יכול להגיע. ברחתי מהאמת ולא יכולתי להגיד לה פשוט… לא.
יום החתונה הגיע ולא הלכתי לחתונה. התקשרתי לשירה לאחר מספר ימים ושירה סירבה לדבר איתה ואמרה שאינה רוצה כל קשר והיא מאוד נפגעה שלא הגעתי לחתונה. סגרתי את הטלפון בצער ובכאב גדול. הבנתי שטעיתי לקחתי את זה ממש קשה. הפסדתי חברה
לאחר מספר חודשים חבר משותף אמר לי לא לוותר ושוב לנסות. הפעם הגעתי לביתה. באופן ספונטני. הבאתי לה שוקולדים, דפקתי על דלתה וביקשתי שוב סליחה. שירה הופתעה לראות אותי. סיפרתי לה מה קרה וביקשתי את סליחתה. שירה סירבה לסלוח וביקשה שאלך ולנתק את הקשר איתה.
עזבתי בבושת פנים. הרגשתי שהאגו נרמס. הגעתי בזרועות פתוחות , אמרתי שטעיתי ביקשתי באמת סליחה. הסברתי לה מה אני מרגיש התחרטתי. מה עוד אני יכול לעשות?? איך ייתכן ששירה לא מקבלת ומוכנה לסלוח? הרי כולנו בני אנוש שטועים לפעמים ואם הצלחתי לשים את האגו שלי בצד ולהודות בטעות- איך שירה שמכירה אותי כל כך טוב, מוכנה לוותר על הקשר ולא לסלוח לי?
למה היא שופטת אותי חשבתי שהיא מכירה אותי טוב?
עצוב לי שאיבדתי חברה.
עצוב לי ששירה איבדה אותי
ואיך סליחה אחת יכולה לחבר ביננו. אולי ימים יגידו. או שלא
אין לי כבר מה לעשות חוץ מלוותר.
—————————————
נקודה למחשבה על מכתב הסליחה
אז מני ביקש סליחה. סליחה אמיתית. הוא אף צירף לסליחה מחווה של שוקולדים. מתנת פיצוי, אך שירה החליטה לא לסלוח.
היא נפגעה ועדיין מרגישה פגועה.
מני עשה כל שזה נדרש ממנו כדי להחזיר את הקשר עם שירה
מני שיחרר ביקש סליחה, אך שירה החליטה לא לסלוח.
עכשיו זה שלה- עניין שלה, כבר לא עניין של מני.
שימו לב, עד כמה אנחנו שופטים אדם אחר כי הוא לא התנהג כפי שאנחנו היינו מתנהגים. אנחנו זה לא אחרים. לפעמים, יש לכם את כל הזכות להיפגע , אך אם הצד השני טעה, הביע חרטה , זיכרו שהסליחה תאפשר לכם לרכך את הכאב ולהמשיך הלאה.
כשאנו סולחים הגוף שלנו מתנקה ואנו נפרדים ממשהו שהעיק ועצר אותו. ישנה הרגשת נינוחות. העייפות שהייתה כתוצאה ממחשבות שליליות מפנה מקום לאנרגיה מחודשת. לסלוח זה לא לשכוח, או לתת לגיטימציה למעשה האחר. כשמישהו פגע בנו, ברגע שלא סלחנו לו אנו פוגעים בעצמנו.
כשאנו סולחים אנחנו גם לא חייבים לשמור על קשר עם האדם שפגע בנו. לסלוח זה לשחרר את עצמנו ולהמשיך הלאה.
תסלחו – החודש הוא חודש אלול המסיים את השנה בלוח העברי. במסורת היהודית הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה ולכן נהוג להתחיל לומר בו סליחות. אמנם, סליחה היא כל השנה אף, החודש סיפורי סליחות צפים ועולים, סליחות במשפחה, בין חברים, סליחות בתקשורת , סליחות לעצמי ועוד ועוד.
זו עוד הזדמנות לנקות כאב.
ואם האחר החליט לא לסלוח לכם נסו לפי מנהג היהדות 3 פעמים לבקש סליחה אמיתית עם עדים, הנוכחים ורואים שהבעתם סליחה עם חרטה.
ואם כל זה אינו עוזר שחררו. זה כבר שייך לצד האחר שהחליט לא לשחרר.
וואו מכתב מרגש