לאבי , סליחה על כל מה שאני עשיתי לך ועל זה שהוצאתי אותך אחוצה כל פעם מהבית . היה לי דיבוק בראש , ואני הרבצתי לאימי כדי שאתה תצא מהבית . אני מבקשת ממך סחילה עכשיו בכל הכנות . העונש שלי בעולם הזה היה חמור .
אני בגיל 42 ועדיין לא נשואה , ללא בן אדם אהוב , ללא ילדים . אימי עכשיו חולת סרטן , ואני נלחמת עכשיו על חיה .
בבקשה אבא , תסלח לי , ותן לי אפשרות לקרב את הזיווג שלי ,שאלוהים כתב לי מלעמעלה כאשר נולדתי . איפה המכסה שלי לסיר ? איפה הילד או הילדה שהשם כתב לי ? אני יודעת שפשעתי לגביך , ושנים לא ביקשתי ממך סליחה .
הנטל הזה היה בליבי , ועכשיו אני רוצה שתחרר אותי אבא . תשחרר אותי מהכללה , כי הגיע זמן שאני אקים משפחה והתחנן והוליד לפחות ילד או ילדה שיהיה להמשך משפחתך .
סליחה אבא , סליחה על כל אותם לילות שעמדת בחוץ בבלוק ולא רציתי להכניס אותך הביתה . כנראה היה לי משוה בלב , אז , אבל עכשיו אני מבקשת ממך סליחה ונחת . בבקשה סלח לי , אני זקוקה שתחרר אותי מהכעס שלך , אני מבקשת להכיר מישהו שיהיה לי לבעל , לידיד , למאהב , שייתן לי ילדים בעולם הזה . ממני איזבלה
