לאבא שלנו היושב במרומים, בקשה

כאדם בצמא המשתוקק אל המים וכגוזל קטן הנחבא מן העין גם אם נכפיל הכל לאין סוף והאין סוף לאין סוף כך נשמתי משתוקקת לאור אדון עולם.

אך מה לו לאדם ללא רגלים מה לו לאדם ללא כד מים מה לו לאותו גוזל מול חצי עולם כפליים מה לו לאותו גוזל מול האריה והשועל כך אני מול היצר עומד ומשתאה נדהם ותוהה מבולבל וכואב כמו חלקיק בתוך המים.

כהאפרוח חסר היכולת וככבשה מול הזאב פונה אני אליך אל עולם.

כמו השערה שממלאת כל מילימטר מגופי וכמו הרווחים בעורי ההממלאים את כל גופי כך היצר עטפני בקליפות ודברים רעים למרות חטאי הרבים כדגים המתרבים וכדיו הנשפך על הבגדים פונה אני אליך צור עולמים שתבנה לי חיים, חיים אמיתיים ושתשפוך אור על חיי המרים, שתכבס את בגדי המלוכלים ואותה הדגה, עשה עקרה.

עזור לי, חזקני ואמצני ועזור לי לנצח את היצר.

עשה לי את הטוב, הטוב שרק אתה יודע לתת. הטוב האין סופי, הטוב המושלם והחיים הזוהרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.