לאחותי עופרה

רציתי לספר לך שפגשתי אותו במקרה בתחנת הרכבת. הוא הסתכל עליי ומבטינו נפגשו. כמו שמספרים זה באמת קרה לי – אהבה ממבט ראשון. הוא היה חייל וחיכה לי כל בוקר בתחנת הרכבת.

נסע איתי את כל הדרך לחיפה וחזר בחזרה לבסיס. עד שסיפרת שגם את התאהבת והתברר לי שזה הוא. הוא רצה לומר לך ישר שהוא לא אוהב אותך אלא אותי ואני עצרתי אותו.

לא רציתי לפגוע בך. עד שזה קרה גם לך. נתתי לך לחיות שנתיים בשקר המלוכלך הזה של הרומן המשולש ונקרעתי. עד שגילית. אמרת לי שהספיק לך מבט אחד והבנת. מה שלא הבנת איך העמדתי אותו מול המשפחה.

ואני הייתי מסונוורת. לחתונה שלנו לא הגעת והיום אני בחודש תשיעי רגע לפני לידת בתי הראשונה שהבטחתי שאקרא לה בשמך. בבקשה תסלחי לי. אני לא מצפה שתביני אותי.

אולי הזמן מרפא משהו ואולי יש דברים שאנחנו לא שולטים בהם. את חסרה לי מאוד. סליחה שפגעתי בך. בבקשה תסלחי לי ונפתח דף חדש. אוהבת ומתגעגעת אחותך הקטנה מירית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.