לאמא ואבא היקרים!

אני לא יודעת אם אתם או מישהו מהמשפחה תיקראו את הסליחה הזאת אי פעם!: אני לא אשכח שליפני יומים אמא צעקה לי מהמירפסת בדרכי לתחנה המזורגגת הזאת שבסוף אחרתי לאוטובוס רחל.. רחלי.. ואני לא רציתי לישמוע ולהיסתכל איך היא עומדת שם ושואלת את עצמה למה הבת שלי לא רוצה לדבר איתי מה לא עשיתי בסדר למה כל השבוע היא כעסה אליי ואל אבא שלה?

ואני לא אשכח איך סוף סוף היסתובבתי וראיתי את הפנים האלה שמיסתובבות הבודדות הכועסות והמיועשות חזרה הביתה ואיך אני הזלתי דמעות ולא יכוליתי לעצור בדרך לתחנה המזורגגת! אבא סליחה על מה שאמרתי לך היום בבוקר ביגלל שאתמול לא רצית להכניס אותי הביתה כי פיספסתי את ההסעה וסגרת את הדלת ולא הכנסת אותי לבית ואמא לא עשת כלום כי אני לא יודעת למה אני לא רואה את עצמי מיבחוץ ולמה אמא תמיד אומרת שיש לי רועה מיבפנים אני לא יודעת סליחה שבבוקר אמרתי לך :אם ישאלו אותי אם יש לי אבא אני יגיד לא הוא מת .

כל כך הכעסת אותי ולא רצית לתת לי את הפלאפון ליפני כן אז ביכלל לא יכולתי להחזיק את לשוני והינה עברו 10 שעות ואני מיתחרטת על אותה שנייה שהוצאתי את המילה מהפה כי היום חשבתי בביה"ס מה עשית? אבא הוא כבר בן 49 ואת בת 14 ועברו לי המחשבות של כמה אני עוד הספיק איתו אני מפחדת כן אני מודה אני מפחדת מהזמן שעובר טיק טק ואיך את לא זוכרת איך אבא לקח אותך בעגלה האדומה אם הריבועים בשמש שזרחה ליד הבית הישן ואיך והוא דאג כל כך שהיית חולה עד שהוא לא ידע מה לעשות אם עצמו איך שכחת מי עובד ומביא לך אוכל אם דמעות בעיניים הוא קם ב-5 בבוקר אמא כבר לא יכלה לעבוד בעבודה אם המישמרות הכואבות שתמיד ששמעתי שהדלת ניתרקת בכיתי איך שהיא תמיד דאגה שלא תיהי יוצאת דופן מהילדות האחרות.

אז נכון הם פולטים מילים מילים כואבות עד שהם חוצאות את הגוף שלי ובא לי להיתבאד אבל הם אבא ואמא אם הם לא מיתעללים ויש ימי שישי חגים ושבתות שלא תישכחי תמיד תוכלי ליזכור אותם ברגעים הכי קשים ימים שטופי שמש איתם תיזכרי הכל ברגע שהכי בא לך להיתפוץץ עליהם תיזכרי ותיראי שזה יעזור תימחקי את הרע כי הם ההורים שלך כמוך כמו שאת חושבת איך יהיו הילדים שלך הכי טובים בעולם הכי רגילים הכי שמחים בסוף הם כמוך כמו שהיית קטנה אז אל תפרקי להם את הפנטזייה שפינטזו עלייה תמיד תשקיעי בלימודים תכבדי תעריכי ותיראי איזה קסם קורא! אוהבת