הכרנו מיד אחרי שנפרדתי מחבר שהיה לי 7 שנים ופחד להתחייב. התאהבתי בך, באמת. כל כך לא התאמנו, היית כל כך שונה ממני בהכל, קסמת לי, הוצאת ממני את הטוב.
נכון שלא התנהגת אלי תמיד בצורה שמגיעה לי, אבל בכל זאת- אהבתי אותך.
וגם אותו…ואז הוא חזר,,,בדיוק כשהכי לא ציפיתי…והציע לי נישואים,,, הסכמתי. ידעתי שהוא מתאים לי יותר, שיהיו לי איתו את החיים שאני רוצה. אז עזבתי אותך אחרי 3 חודשים של אהבה.
את הרגע הזה אני לעולם לא אשכח. זה כל כך כאב לי. נקרעתי בין שניכם, וידעתי שאני מכאיבה לך כל כך, כי אני יודעת שגם אתה אהבת אותי. מאד.
וכן, היום אנחנו נשואים כבר 5 שנים, וחובקים בן מקסים כמעט בן 3. ואני לא שכחתי אותך לרגע. לפעמים אני אפילו מסובבת את הראש אחרי מכונית כמו שלך.
פעם אפילו מצאתי פלייר עם פרסומת של העסק שלך אצלי בתיבת הדואר (אתה כמובן כבר לא יודע איפה אנחנו גרים). גיליתי אותו כשהוא נפל והבן שלי הרים ונתן לי אותו. כאילו הוא ידע שזה משהו שאני צריכה לראות… זה הדהים אותי.
לא אשכח אותך כל חיי. אהבתי אותך, ופגעתי בך. סליחה.
