לכבוד בורא עולם

לפני כחצי שנה שלחתי בקשה בשם חברי , בקשתי קצת בספקנות והומור שתדאג למינויו כשופט בבית המשפט המחוזי באידהו שבארה"ב ואומנם המינוי נקבע, גורדון מאמין שגם ובעיקר בזכות המכתב שהונח בן אבני הכותל.

המינוי כשופט במחוזי גרם לנזקים בתחומים נוספים וגורדון חברי מבולבל ונימצא על פרשת דרכים גורלית.

אנחנו מבקשים במכתב זה הנחייה לכיוון הנכון בהחלטתו להתפטר מהשיפוט ולהתחיל בתעסוקה וחיים אחרים.

בהזדמנות זו אבקשך לבדוק את ביצוע שתי הקללות שהטלתה על האנושות: בזיעת אפך תאכל לחם והשנייה, פרו ורבו ומלאו את הארץ, (רבים רואים בשנייה ברכה, אני לא ביניהם) המציאות היום היא שהעובדים קשה אינם מספקים לחם לילדים הרבים שהולידו, תלויים בגמילות חסדים ולפעמים גוועים ברעב.

לעומתם הבטלנים שאינם עובדים ואינם מקיימים גם את הקללה השנייה ואינם מולידים ילדים אוכלים לשובע.

הדוגמא הקלאסית לעיוות הוא חברי היהודי המושלם, פטריק סיבי, הוא עובד קשה ובכישרון רב, מזיע וגם למרות גילו בצעיר הוא אבא לעשרה ילדים, הוא התמריץ לבקשתי אנא תקן את המעוות.

בכבוד רב,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.