לליאן היפה שלי לנצח…..

ליאן??? זאת רוני… אני כותבת את זה למרות שאני יודעת שאת לא תראי לעולם את המכתב הזה,כי אם הייתי יודעת שאת תראי את זה, אולי לא באמת היה לי אומץ לכתוב את זה…. אבל אני כותבת אותו בשביל עצמי, בשביל הנפש והמצפון הנקי שלא יהיה יותר לעולם נקי…… הפעם באמת ליכלכתי אותו יותר מידי.. אז ככה….. אנחנו היינו החברות הכי טובות בעולם מהגן… את תמיד היית מלאך שלי…. את תמיד היית הכי חשובה לי, הבן אדם הכי חשוב לי בעולם הזה… את היית הכפילה שלי… הכל בשבילי… תמיד הבנת אותי הכי, תמיד הקשבת לי הכי, תמיד היית יותר מכולם…

כשהייתי צריכה מישהו שיציב לי גבולות, שיגיד לי מה אסור ומה מותר את היית אמא שלי! כשהייתי צריכה מישהי שתגן עלי ותשמור עלי- את היית אחותי הגדולה! וכשסתם הייתי צריכה מישהי לצחוק איתה, לדבר איתה, לספר לה הכל- את היית החברה הכי טובה שלי! מעולם לא רבנו… לא היה לנו על מה… את תמיד היית מלאך שלי, תמיד ויתרת לי, תמיד עזרת לי, תמיד תמכת בי…… אף פעם לא כעסת עלי… אבל הפעם המעשה שעשיתי הוא בלתי נסלח…. והכי גרוע, שאין לי את האומץ לספר לך על זה… אני כל כך מפחדת לאבד אותך… אני נשבעת לך שאם הייתה מכונת זמן עכשיו שהייתה יכולה להחזיר את הזמן אחורה הייתי חוזרת ולא עושה לך את זה!

אוקיי, אני ימשיך… את היית מושלמת, יפה, חכמה, מצחיקה, טובת לב, חמודה .. בחיים לא פגעת בי, בחיים לא שיקרת לי, בחיים לא איכזבת אותי, בחיים לא ניצלת אותי.. היית הכי טובה שאת יכולה להיות.. אבל הפעם חציתי את גבול הטעם הטוב…. את זוכרת שהייתי חברה של ליאור? את אמרת לי אז שהוא ילד מגעיל, ושכדאי לי להתרחק ממנו… אני חשבתי שאת מנסה לסכסך כי את מחבבת אותו ואת מקנאה… אבל זה לא היה ככה… ליאור באמת היה ילד מגעיל, הוא רק ניצל אותי יותר ויותר ומיום ליום הבנתי את זה יותר… והוא רק הוכיח יותר כמה שהוא ילד מגעיל.. כמה שהוא שקרן.. כמה שהוא אכזר.. נצלן….אבל מה שכן, לא היה לי את האומץ להפרד ממנו.. כי הייתי מאוהבת בו… ואת יודעת, שאני מתאהבת זה חזק ממני….. הוא היה הילד הכי יפה שהכרתי… עד שהיה לך חבר! הוא היה מושלם, יפה, חמוד וטוב לב.. בדיוק כמוך… דניאל שלך….. את כל כך אהבת את דניאל……. ואני גם חיבבתי אותו.. אני ודניאל היינו ידידים טובים מאוד.. את תמיד אמרת שדניאל ואני האנשים שהכי חשובים לך בעולם! האנשים הכי יקרים לך, הכי קרובים לך… אני, החברה הכי טובה שלך מהגן ודניאל, אהבת חייך לנצח…. אתם בטח מנחשים מה קרה?? או שלא!!

זה יותר מי זה… אני הייתי כל כך מגעילה… את היית המלאך השומר שלי, תמיד!!!!!! אבל אני, בחרתי בדניאל….. וכן, התאהבתי בו, אחרי שליאור ניפרד ממני….. אבל זו לא הייתה אשמתי, הוא היה כל כך מושלם, כל כך יפה, כל כך חמוד…. פשוט שני מלאכים שהגיעו מגן עדן…… אבל אני סיכסכתי… אני אמרתי לדניאל שאת מנצלת אותו… שאת לא אוהבת אותו… שאת שונאת אותו.. ושאת סתם עושה את זה בשביל שעומרי יקנא…… (החבר הכי טוב של דניאל, שהיית חברה שלו בעבר)… ודניאל, הנסיך התמים, האמין לי….. אחרי שלוש שנים שהייתם חברים, מתוכם שנתיים רק סיכסכתי ושיקרתי לו, הוא סוף סוף האמין לי.. ואני סוף סוף קיבלתי את מה שרציתי… דניאל הרגיש חסר אונים, ונישק אותי… כן, הוא בגד בך… ולא שבכוונה, אלה בגלל השקרים שלי…

אני ודניאל תיכננו לנסוע רחוק, רחוק רחוק ממך… לא לומר לך כלום.. פשוט לברוח! וזה היה מגעיל מצידינו, יותר נכון מצידי… הוא לא ידע שכל הסיפורים הנוראים שהמצאתי עליך, בעצם היו שקר אחד גדול בשביל לגרום לו להתאהב בי… אבל, אני הייתי כל כך מאוהבת בדניאל שלך…שאת לא יודעת כמה.. ארזנו הכל, ולא התחרטתי לרגע….. אחרי חודש של תיכנונים שלמים ושארזנו, ברחנו מהעולם….. ברחנו ממך……. מהכל… רק אני והוא, ודניאל…… אבל לקראת סוף הדרך הייתה תאונה….. תאונה קשה!!! דניאל מת… ואני ניפצעתי קשה…….. כולם מיד הבחינו בתאונה וקראו לאמבולנס.. האמבולנס הגיע אחרי כמה דקות…. לי זה נראה כמו נצח… ובין כל דקה שם שסבלתי רציתי רק למות…. חשבתי כבר שאני ימות.. שמעתי את המוות קורא לי.. את אלוהים כועס עלי, אומר לי " תמותי כבר, אנשים כמוך לא צריכים להיות בעולם הזה!!!" ואני שרדתי, עוד דקה ועוד דקה…. באמבולנס בבכי צעקתי לנהג שיעצור.. שיוריד אותי כאן ושימסור לליאן שאני אוהבת אותה כל כך!!! ושאני תמיד יהיה איתה בלב… שאני ישמור עליה מלמעלה….. מיד הבנתי מה עשיתי…. איך יכולתי לעשות את זה למלאך שלי???? לליאן היפה שלי?? המושלמת שלי??

אני בידי הרגתי את אהבת חייה, דניאל.. והבנתי שהתאונה לא הייתה במקרה… זה היה העונש שאלוהים נתן לי… ועל זה אשלם כל שארית חיי…… מצפוני לא יהיה נקי יותר.. לעולם לא אשכח את המעשה הזה….. לעולם!!!!!!!! כותבת אני את המכתב הזה בבית החולים ליאן…… אני לא יכולה יותר…. אני מצטערת יפה שלי….. את כל הזמן באה אלי, מלטפת אותי, מרחמת עליי… לא מבינה, לא מבינה כלל מה שאני עשיתי לך!!! את לא מבינה את כל מה שקרה!! את רק אומרת לי שיהיה בסדר, מבטיחה לי שיהיה טוב… ואני משיבה לך בדמעות שאני יודעת.. את חושבת שאני בוכה מהכאב, ואני בוכה בגלל כל מה שקרה..

את לא הוצאת מילה על דניאל, לא אמרת כלום… ואני שאלתי אותך בדמעות מה עם דניאל.. את אמרת שהוא לא עונה לך בפלאפונים…. ואני אמרתי לך שהוא נסע…. את שאלת לאן… ובכיתי עוד יותר ואמרתי לך שהוא לא יחזור יותר… אבל את לא הבנת… את אמרת שלא נורא… ואני ראיתי את הכאב דרך העניים שלך….דרך העניים היפות האלה שלך……. תמיד היית בן אדם שמח ואופטימי.. ושהיה לך מצב רוח אף אחד אף פעם לא הצליח להרוס לך אותו……. אני חושבת שמעולם לא בכית, מאז היותך בת 4…… וכמו כל פעם, את ניראת חזקה ואופטימית…. אבל דרך העניים שלך ראיתי את הכאב, מץתפשט בכל הגוף… כמו פרפר בלי כנפיים, שאינו יכול לעוף……. אני יודעת כמה זה כואב, אני יודעת כמה את אהבת את דניאל… חברה שלי, מלאך שלי, תאומת נפש שלי,ליאן שלי לנצח, אני מצטערת…….. אל תסלחי לי, תשנאי אותי, אבל אל תהיי עצובה!!1 אני מתחננת בפניך מלאך שלייי… את שארית חיי אני אחיה בעצב, ובסבל…. שיעבור מהר…. אני לא אתחתן ולא אוליד ילדים לעולם… זה לא היה מגיע לך!!! ליאן אני מבקשת ממך את הסליחה הכי גדולה, דניאל אני מבקשת ממך סליחה, את לא הספקת להבין את הטעות שלי, את לא זכית לחזור לליאן… ואתה לא תדע לעולם על השקר הנורא שלי.. אלוהים אני מבקשת ממך סליחה וכל מי שפגעתי בו אי פעם אני מבקשת סליחה!!!