קבוצה של בוגרי אוניברסיטה, כולם בעלי קריירות מזהירות, ישבו ודיברו על החיים שהיו להם בזמן הלימודים.
הם החליטו ללכת לבקר את הפרופסור שהיה להם באוניברסיטה שכבר פרש ושתמיד הביא להם השראה. בזמן הביקור, השיחה הוחלפה בתלונות על לחץ בעבודה, על החיים ועל מערכות היחסים שלהם.
הפרופסור הציע לתלמידים שלו שוקולד חם. הוא הלך למטבח וחזר עם קערה גדולה של שוקולד חם ומבחר ספלים.
הספלים היו מחומרים שונים, פורצלן, זכוכית, קריסטל וחרסינה.
חלקם היו בעלי מראה יוקרתי, השאר פשוטים, חלקם יקרים וחלקם זולים.
הוא הזמין את התלמידים שלו לבוא ולמזוג בעצמם את השוקולד.
בזמן שלכל אחד מהם היה ספל של שוקולד חם בידו, הפרופסור שיתף אותם במחשבותיו:
*שימו לב לכך שכל הספלים היוקרתיים, כל הספלים שנראים טוב, נלקחו, בעוד הזולים והפשוטים למראה נשארו מונחים לצד הקערה*. זה נורמלי שתרצו את הטוב ביותר עבורכם, אבל זה המקור של כל הלחץ והצרות שלכם. הספל ממנו אתם שותים לא מוסיף דבר לאיכות של השוקולד שבתוכו. ברוב המקרים הוא סתם יותר יקר ולפעמים אף מסתיר את המשקה שבתוכו. מה שכל אחד מכם רצה באמת, זה כוס שוקולד חם. אתם לא רציתם את הספל… אבל במודע לקחתם את הספלים היוקרתיים ובתוך שניות, התחלתם לפזול זה אל כוסו של האחר. (סיפור ממקור לא ידוע)
נקודה למחשבה
*החיים הם השוקולד החם! העבודה שלכם, הכסף והמעמד החברתי הם הספלים*. אלו הם רק כלים להחזיק ולשמר את החיים. הספל לא מגדיר את חייכם ולא משנה את איכותם.
לפעמים, בגלל שאנחנו מתרכזים רק בספל, אנחנו לא נהנים מהשוקולד החם שקיבלנו במתנה. ואפילו לא מצליחים לראות אותו.
בכל דבר שקורה לנו יש משהו טוב. תמיד זכרו את זה… אנחנו מקבלים את השוקולד החם, ועלינו לבחור את הספל.
האנשים השמחים הם אלה שאין להם הכל. הם פשוט מוציאים את הטוב ממה שיש להם והאנשים העשירים הם לא אלה שיש להם הכי הרבה, הם אלה שיודעים דווקא להסתפק במועט.
וגם אם אדם אחר פגע או העליב אתכם זיכרו תמיד להאיר את מעלותיו. לחפש בו את הטוב , לגלות שם חמלה ולעזור לו לקום מתוך הבנה שזו הייתה הדרך שלו להתמודד עם המציאות והיא אננה מכוונת נגדי. והעזרה שלי תאפשר לו ולי להיות טובים יותר.
*"לא קיים אדם שטוב בהכל. קיים אדם שרואה את הטוב בהכל"*
שתתהנו מהשוקולד החם שלכם!
*שבת שלום*
חדי חזן תהליכי סליחה לשחרור כעסים
