אנשים אוהבים לתלות את האחריות באנשים אחרים. אנו בטוחים שכל מה שקורה לנו נגרם בגלל אנשים אחרים.
וכדי להסיר מעלינו את האחריות אנחנו הרבה פעמים אומרים לעצמנו שמה שקרה זה, גורמים חיצוניים נוספים. ואם יש דברים שאנחנו לא רוצים לקחת אחריות ולהתמודד איתם, אנחנו דוחים לאחר כך.
אנחנו נוטים להאשים אחרים וגורמים שונים במצבנו.
אשמה ואחריות
אשמה היא ההפך מאחריות. אשמה יוצרת תקיעות עמידה במקום ואפילו צעדים אחורה,
לעומת קבלת אחריות שדוחפת אותנו קדימה לעבר המטרות שלכם.
הפסיקו להאשים והתחילו להגשים
הכל תלוי בנו
עלינו להבין שהכל תלוי רק בנו, ולא צריך להיתלות באחרים.
אתם מסוגלים לשנות את חייכם ולשם כך חשוב להרגיל ולהתרגל לקחת אחריות על החיים,
לדעת שכאשר דוחים החלטות ולא מתמודדים, מיידית, עם המציאות, לעולם לא נצליח לשנות את המציאות.
לקחת אחריות יכולה להתבטא באחריות כלפי עצמי ,או אחריות כלפי מעשים/אנשים אחרים.
לקחת אחריות על מעשים פרושו בעצם להודות שידינו הייתה בדבר לטוב ולרע.
במקרה השלילי חשוב גם לצרף בקשת סליחה
באילו נסיבות מתעוררות רגשות האחריות:
בגרות נמדדת ביום שבו אתה מפסיק להאשים אחרים ולוקח אחריות על החיים שלך
רגשות האחריות תמיד קיימים אצלנו, השאלה היא באילו נסיבות הן מתעוררות? ניתן למצוא רגשות אלו:
• כשעשינו מעשה שלא היינו צריכים ופגענו באחר
• כשאנו מרגישים שהחיים לא מסתדרים לנו כפי שהיינו רוצים וצריך לקחת אחריות עליהם
• אחריות הבאה לידי ביטוי בהתנהגות מתמדת- יומיומית כמו אחריות על ילדינו.
לקחת אחריות פירושה גם לא להאשים אף אחד- רק את עצמי.
את האחריות אי אפשר להביא בכוח. אבל אם שמים לב באמת, היא באה לבד.
ויש פה אומץ גדול להודות בה.
לרוב, אנו נוטים להעביר את האחריות הלאה, לאדם אחר. כך קל לנו יותר להתמודד עם מצבים שונים, לא להתעמת מולם ולהאשים את האחר
ניתן לראות זאת הרבה במקומות עבודה כשהבכירים, המנהלים מעבירים את האחריות לכפופים להם, במיוחד בתוצאות שאין טובות, אך לוקחים את האחריות והקרדיט על כתפם כשמדובר בהצלחות.
העם נוטה להעביר את האחריות לכשלונות על מנהיגם במיחוד בזמני משבר ומלחמות.
אך חשוב לזכור שגם כל אחד מאיתנו צריך לקחת אחריות על עצמו ועל מה שקורה לו באופן אישי.
החיים שלך מתחילים ביום שבו בחרת לקחת אחריות עלייהם
לקחת אחריות
הרגעים שבהם אדם מתנער
זורק מעליו את האחריות
ונפטר ממנה, ידועים לכולם… להרבה
ואילו הידיעה לעמוד באחריות
למרות הכאב ולמרות הלבד
למרות הנשיאה באשמה.
זו ידועה למעטים
והם יודעים
שדווקא האחריות הזאת
היא שעושה טעם לחיים.