אלוהים שלי. זה שלפעמים שכחתי אותו ברגעים הטובים של חיי וכעסתי עליו באלה הרעים. אלוהים שתמיד היה שם, ועכשיו אני פונה אליו. את מנת חלקי קיבלתי ,מתחילת חיי וראיתי מהמורות ללא סוף. עוד כאב, עוד צער, אבדן ,קושי ומה לא נתת.
בין כל אלה נתת לי את הדבר הטוב ביותר שכיפר על הכל, שאיתו יכולתי להמשיך עם המון כוח ולא ליפול אף פעם. נתת לי משפחה מדהימה, ילדים מקסימים ובעל אוהב. זהו היה הסלע של החיים שלי, הכוח.
אלוהים איך אתה יכול לאפשר שהמשפחה הזו תתפרק? הייתי אשה צנועה, אשת בית שהמשפחה -הבעל והילדים קודמים לכל, ואז נכנסה לחיינו האשה האחרת . כמו לילית כישפה את בעלי והוליכה את כולנו שולל.
הבית נחרב. בשבילי חורבן בית המקדש שלי. מחר אנחנו הולכים לעו´´ד להסדיר ענייני גירושין, הלב שלי מתרסק לאלפי רסיסים. אני שואלת איפה אתה? קוראת לך, צועקת ואין לי תשובה. אלוהים שלי, תמיד אמרו לי ששומרים עליי מלמעלה, איפה אבא? איפה סבתא? איפה גיל? בעלי נטש אותי וגם השומרים שלי.
אני לבד אלוהים. לבד, נטושה ומנופצת. אלוהים תן סימן, עזור לי, שלח את מלאכייך היקרים לי שיבואו יתנו הגנה וישמרו על הבית הקדוש הזה.
אנא. אנא.אנא.
