אני אמא ל2 בנים. אני והבנים שלי חברים מאוד טובים. אנחנו מדברים על הכל. אנחנו אומרים אחד לשני הכל גם דברים שלא תמיד נעים לשמוע. אני תמיד הרגשתי שאני מה קולית צעירה עם ראש פתוח. החודש בני בן 15 ישב מולי ואמר לי אמא אני הומו. הרגשתי שהדם הפסיק לזרום לי בגוף. אני האמא הקולית והמשוחררת לא ידעתי איך לאכול את זה.
התחלתי לבכות, וגם הוא בכה. ואז הבנתי שאני חייבת לאסוף את עצמי. חבקתי אותו, נשקתי אותו ,עטפתי אותו בכל גופי אמרתי לו אתה הבן שלי, מה טוב לך טוב לי. אני אוהבת אותך ואוהב אותך כל חיי . אני אשמור ואגונן עליך כל חיי.
אבל בתוך תוכי הרגשתי שמשהו מת אצלי, אני לא מפסיקה לבכות .( אני דואגת לבכות לבד ). לידו אני ממשיכה לצחוק להתנהג רגיל אבל אני אשקר אם אני אומר שנשארתי אותה אישה. אני פוחדת עליו, הוא ילד חתיך, שמח ,עליז ומוכשר. אני פוחדת שיפגעו בו. יעליבו אותו.
הופתעתי לטובה מבעלי. ספרתי לו, והוא קם ואמר לי עם דמעות בעיניים-(אף פעם לא ראיתי את בעלי בוכה) הוא הבן שלנו. מחובתנו לדאוג לו. אנחנו ממשכים את החיים כרגיל , בעלי חיבק את הילד, אמר לו אני אוהב, אותך, ואתה תבחר את דרכך. וכל בעיה שיש לך אנחנו כאן. ומאז החיים כרגיל, ואני מרגישה שהבן שלי שמח, עליז.
משוחרר, אוהב, צוחק, ממשיך בלימודים ובחוגים שלו כרגיל . ןאני מאושרת בשבילו. והיום אני אוהבת ומעריכה את בעלי יותר מתמיד על התמיכה שלו. על זה שלא הרס לי את הילד והבית. אני מתפללת בשבילך שתמצאי את הילד. את חייבת לעשות הכל בשביל להגיע אליו. את חייבת לחבק אותו ולהראות לו שאת אוהבת אותו. הוא זקוק לך. מי כמוני מבינה אותך. אבל ילדים והורים לא בוחרים. אני יודעת מה את מרגישה. זה חור בלב, אבן כבדה, אבל חיוך של ילד חשוב יותר מהכל תהיה חזקה.
רוצה להיות אמא שלי?מתאים לי,קיבלת את כתר האמהות מבחינתי,
המעשה שעשית הוא היה המעשה הנכון לעשות ..את הילד עליך לקבל כפי שהוא ואיך שהוא ..אך למרות הכל תמיד צריך לכוון אותו בסופו של דבר הוא יבין ויראה שלכל אחד מהחברים שלוו יהיה ילדים וגם הוא ירצה לעשות ילדים ולהביא אותם לעולם ולהתחתן זה מעשה פזיז הוא בגיל ההתבגרות..צריך להבין אותו ושכשהוא יגדל הוא יבין איזה טיפשי הוא היה וגם אם הוא לא יבין זאת בחירה שלוו הוא יהיה גדול מכדי להחליט על עצמו ולקחת החלטות לבד..הוא בגיל ההתבגרות תבינו אותו תתנו לו את המרחב שדלו את הספייס שלוו והוא יבין את עצמו כבר ..תתמכו בוו בכלל דבר..אחותי הבכורה היא לבסית וההורים שליי לא הבינוו את זהה ולא קיבלו את זה בטוב ..היא לא סיפרה להם זה פשוט בא להם בשמועה..והם לא קיבלו את זה טוב תמיד היו חושבים שאם הם לא ידברו על זה אז זה יימחק וישכח אבל דווקא זה לא זה יגדל ויתרבה יותר יותר ..והנה כיום הם קיבלו את זה ..והיא מאושרת בזכות עצמה הוא והיא לא הילדים היחדים יש עוד מליון ילדים כמותםם כיום מתוך 3 ילדים אחד מהם לסבית אוו הומו וזה פשוט נורמליי הם בני אדם כמו כל אחד..תמיביני אותו תתני לו את המרחב שלו והפרטיות שלו..הוא יגדל ותחכי תראי .. אדר.
באמת קולית!
אז … זה לא מחלה
איך התרגשתי
יופייך קרן לי דרך המסך . איזו אמא.