עברו עלי יומיים לא פשוטים חיפשתי את הבטחון אצלו והוא לא היה שם ואמרתי לעצמי יבוא יום ואני אשתף אותו הוא יענה לי ויעודד אותי אתמול אמרו לי שאף אחד לא היה רוצה אותי וזה החזיר אותי אחורה לילדות והיום הוא הפך את המשפט הזה להרגשה שזה אמיתי לא מעט שנים נתתי לו את הלב שלי הלכתי אחריו כמו צל נאחזתי במילים שהוא אוהב אותי למרות שהוא אף פעם לא ישן חיבק אפילו ליטף לי את השיער והלכתי באמת שהלכתי
והוא אמר לי מילים ששברו אותי ושוב האמנתי לו ואני בחורה טובה רגישה מאמינה לאנשים שישתנו יושבת עם דמעות מרגישה טיפשה עשיתי הכול כמו שצריך כיבדתי אהבתי פירגנתי נפתחתי אליו נצמדתי אליו שיראה שאני כן רוצה וזה לא הספיק לו וזה כבר לא פרנויה כי ראיתי די אני לא עיוורת אמרתי שאני אעקוב אחרי זה והיא שוב באה ושוב ושוב והוא לא שם לה גבולות כי טוב לו ככה כי הוא נהנה מהחיזור הזה
הוא הבטיח לאהוב אותי לעשות אותי מאושרת אז למה מאז שהכרתי אותו בכיתי כמה וכמה פעמים ואני בחורה חזקה קשה לשבור אותי שנים של אהבה אמיתית הוא זרק בשביל ריגוש עלוב שנמכר בזול לכולם היה סדקים באמון שלי כלפיו ועכשיו זה נשבר כמו סכר אם הוא זקוק לי בחיים שלו כמו שאני לו אז למה הוא רע אליי ככה למה?
אם הוא כול כך אוהב אותי למה קשה לו לרצות רק אותי למה? אני רוצה שהוא ידע שהווא פגע בי מאוד וזה כבר לא התקף קנאה זה האמת שנזרקה לי בפנים חשבתי שהוא רצה אהבה אמיתית חום חיבוק מילה טובה אבל הוא לא רוצה את זה רק ממני הוא רוצה את זה מכולן סמכתי עליו נפתחתי עליו הייתי אצלו בכף ביד עכשיו הסיכוי שזה יקרה שוב הוא אפסי אם בכלל.
הוא שחק בי ואני הייתי עוד כלי במשחק שלו נתתי מעצמי חשבתי עליו הוא תמיד היה מול עיני ועשיתי את זה מאהבה והוא שוב ושוב מוותר עלי בשביל ריגוש זול הייתי מתה למענו סיכנתי את השם שלי את גן העדן הפרטי שלי את הכבוד שלי את הכול כי האמנתי שאיתו אני אהיה יותר מאושרת אז למה כואב לי ככה למה אני לא אהיה קורבן מגיעה לי אהבה אמיתית כזאת עם הרגשה של בית של בטחון איך אני יכולה ככה לתת בו אמון איך אני נועלת אותו בתוך הקופסא שיש לי בנשמה של אלא שיכלו להיות זכרון מתוק בחיי
