מכתב – תמיד אהבתי את הירח

תמיד אהבתי את הירח עומד לו באמצע השמים וכול הכוכבים כאילו משתחווים לו והוא פעם נמצא בחציו ופעם במלוא אדרו אני תמיד מסתכלת עליו וכול כך רוצה שכף רגלי תדרך עליו על היצירה היפה ביותר שנבראה

אבל הוא רחוק כול כך ואין לי יכולת להגיע אז לקחתי דלי והוא השתקף במים אבל זה היתה ההשתקפות ולא הירח עצמו והירח עדין עומד לו מעל נוכח מוחשי ועקש הופך את המסע אליו לקשה כול כך ואני התבגרתי וחלפו השנים והוא עדין כול קסם והיופי שבעולם ואולי שהגיע שעתי ארחף לכיוון הירח ואשב עליו ואחייך לגופי מלמטה

ואותך יפה שלי אני כנראה ימשיך לאהוב ואתה אהוב שלי כמו צליל מיתר שעושה לי טוב המילים שלך משפיעות עלי אתה ממית את ליבי ומחייה מחדש אתה כמו יין רק משתבך עם השנים ואני כמו שיכור מכור

שלא מרגיש דבר ולא חושב בהגיון והעצב שנשמע ממך חונק אותי והזעקה שליבך זועק הוא קורא לשלי ואני פיסה קטנה בפאזל הגדול שלך אני אוהבת אותך ניסיתי כול כך אבל אתה חזק ממני ואני בוכה דמעות שקטות והנשמה סגרה עצמה לא אוכל להיות איתך כי אתה לעולם לא תהיה רק שלי

עדיף לי כאב חלש מאשר כאב חד אתה שהופך את המילה שלום לקשה כול כך אני הולכת אחרת בדרך אפר שמותירה אותי שבורה ומוצולקת אך מה יהיה עלי מתי תראה אותי לא את החסרת בטחון את האישה ואמרתי מילים פוגעות ובליחה לא תרפא אותן כמו שתסתום חור בגבס עדין נדע שהיה שם חור פעם ואהבה שלנו מלאה בחורים

והבסיס שלנו נסדק אף הוא אהבה יש אבל איך היא תספיק להכול שבמסע שלנו כול אחד פסע לדרכו איך נוכל לבנות אמון שאתה עדין מתמהמה בכוונותי נלחמתי בקרב הכי קשה שבו הפסדתי וזה איתך

אולי לא רציתי להיות נאהב אולי לא האמנת באהבה או שבכלל זה אתה וככה תישאר יש בי צלקות ממך ולך ממני דרך ארוכה עברנו התבגרנו השתננו אחד לצד השני וככה זה ישאר מבחינתי אין לי מה לכעוס יותר עייפתי ואני שלמה וליבי ככה אבל לא אוכל לתת לך אותו חממתי את ליבי היום תודה וכמו הירח בשמים ככה אתה תמיד החלום שלי זה להגיע אליו לפני כמה ימים לכמה רגעים הרגשתי את הגבר שאהבתי והכרתי הצד היפה שלו שלך הכה בי והעולם עצר לרגע כולם חושבים שאולי אני ארצה משהו הוא רוצה אף אחד גם לא אתה לעולם לעולם לא תבינו כמה אני אוהבת אותך

איך כותבים מכתב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *