אבא.. אני לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל,אני לא טובה בהתחלות.. אני כל כך מחכה לדבר איתך תמיד,ופתאום..כשזה מגיע,בום,אין לי מילים,אין לי מה להגיד,אין לי איך להוציא,אני יודעת שהנשמה שלי,והלב..כל כך רוצים לזעוק אליך,והם זועקים. אבל אבא… אתה לא מקשיב.
אתה לא מבין,ואתה לא יודע … עצוב לי..וגם קשה. היסורים האלו,הורגים אותי!אבא הם הורגים אותי.אני מבולבלת,עצובה. לא יודעת איך להסביר את ההרגשה,אני מקווה שאתה יודע מה אני מרגישה.. את הבילבול,הסבל..הכאב,האכזבה.אפילו הכעס. האיפוק, העצבות… א
ין לי מושג איך להגדיר את זה. אבא,אתה יושב במרומים שם..למעלה, אפילו מאחוריי החלל אני בטוחה. מתצפת עלינו,מסתכל,מתקרב,ושוב חוזר אחורה.. מחכה לנו. מחכה שנתקתק לך בדלת,וניכנס אליך…אבל אנחנו?אנחנו מאכזבים אותך תמיד כל פעם מחדש… אבא?כל פעם שאני רוצה להתקרב אתה מביא לי ניסיון אחר…
ואני עומדת בו ולא,מצליחה ולא. מתקשה ולא,תלוי … הפעם אבא? הבאת לי ניסיון כל כך גדול…. כל כך גדול,אני לא יודעת אם זה ניסיון,ואני גם לא יודעת למה הוא אמר את זה אבא.למה מאור אמר לי את זה?שאני ניראת כמו מורה עם הגביונים האלה?זה באמת מבגר אותי..אני בטוחה.
כל כך קשה לי עם זה.עם הצניעות.אני לא עומדת בזה כבר.אני נשברת,אני על הסף.. ואבא?חטאתי..עניתי לו,רבתי איתו. ניבלתי את הפה,ואני אדבר איתך אמת?לא מפריע לי שעשיתי את זה. אני רוצה להתקדש בדבר הזה.דווקא בזה!ובלשון הרע.
אני רוצה,אבל קשה לי,אני לא מספיק מתפללת אני יודעת, אבל אתה..בראת את העולם כולו בשבעה ימים,אז מה הבעיה שלך לעשות שיהיה לי יותר קל ללכת בצניעות?שיקנו לי חצאיות בכיף אהבה וברצון? שלא יזרקו לי מילים מעליבות,שלא יפילו אותי,שיצר הרע ילך ממני ולא יחזור לעולם!!! הוא אמר שאני כל כך מכוערת…ושמנה ואני רק עוד צחוק כמו כל הידידות שלו,מילים כל כך פוגעות..
אני לא יודעת אם המכתב הזה יגיע אליך..וגם אם לא,אני מקווה שאתה לפחות מקשיב,כל כך קשה לי לדבר איתך.אני לא יודעת לאן הדמעות שלי הולכות,ואולי הן לא הולכות לשום מקום?על הכרית ומתייבשות?
את זה אני אומרת כי אני שמה לב שאתה לא מקשיב לי..בסדר ניסיונות,בסדר יסורים,שבת לבד..קשה בסדר, אבל אתה לא חושב שאתה מגזים?אני יודעת שאתה כל יכול ואתה מכתיב לעצמך הכל,אבל מה איתי?הלו??אני הבת הקטנה שלך!!איפה אני בכל הסיפור?למה אדם שבכלל לא מאמין ולא אוהב בנות צנועות חי חיים דבש,ואני חיה ברע ובעצב?תראה את מידת הגאווה שלו ואת שלי!תראה את הביטחון שלו ואת שלי. תראה את הביזוי שהוא ביזה אותי
.כל כך עצוב לי,אני כל כך מבולבלת, אני כותבת לך את המכתב,בתיקווה שיגיע אליך לכותל,ואפילו לשמיים…
ואולי תעשה איתו משהו,ותקשיב למילים שלי,ולא תעבור על זה בשתיקה.כמו רוב הזמן, שיעורי תורה?אין חצאיות חדשות?אין חברים?אין עזרה?אין לימודים?אין חברות?אין אושר ושמחה?אין לעבוד אותך מהלב?לא יודעת.
יש עוד המון,רק תראה כמה שאתה לא מקשיב ולא עוזר ובכלל לא מושיע אותי. כמה אני משתדלת בשבילך?כמה אני מזכה את הרבים בשבילך?כמה אני הולכת בצניעות בשבילך?לעשות לך נחת רוח?ואיפה אתה תגיד לי?אתה לא מקשיב לי בכלל!!!לא לתפילות שלי,לא אכפת לך בכלל ממני אתה אבא מעצבן!!!!זה מה שאתה !!!! תקשיב לי פעם אחת,למה את הזיווג שלי אני לא מוצאת?תראה איך ויתרתי על אהבה כל כך ענקית!!וגם אם היא חד צדדית אני באמת אוהבת!! תראה כמה אני מקריבה ועושה למענך,ואתה?אתה בכלל לא עוזר לי,ולא באמת אכפת לך ממני,אתה סתם מקשיב ועובר.. אתה לא מראה אכפתיות ואהבה כמו אבא אמיתי. אני מאמינה ובוטחת בך.
אבל אתה באמת כבר ממש מעצבן,כי אתה יודע רק לדרוש,ואחרי שעושים?אתה לא עוזר.תראה את הדתיות מבני ברק,תראה כמה קשה להן….
תראה דתיים בגבעת אולגה,חיים בעוני,אין כסף.תראה את התלמידי ישיבה,לא רוצים לפרנס אותם!!!וכולם?הולכים ולומדים ועושים בשבילך,אבל איפה אתה?למה אתה לא עוזר?למה אתה לא מושיכ אותנו כבר? אבא?אני בסה´´כ בת 14.
תראה כמה אני מתחזקת,ומאמינה,וכמה יש לי אגו גדול עם היצר הרע,כמה אני לא נותנת לו להשתלט עליי,אבל אבא,זה באמת עבר כל גבול באמת שקשה לי!!! אבא!!תיגע בי!תראה לי אותך!תראה לי נס!תיתן לי לטעום ממך!לדעת מי אתה!ליראות ניסים מול העיניים!! לקבל זיווג הגון מסתכל רק עליי גבר תלמיד ישיבה אופי טוב ניראה טוב מידות טובות!!! בבקשה!!מה אני כבר מבקשת?!?!? שהילדים שלי כל היום יהיו לומדי תורה!שיהיו צדיקים בע´´ה!!! אמן אמן אמן אמן!!!קשה לי!!!!!
