שלום לעוזר, השומר והמכוון שבשמים ובארץ, שלום אלוהים.
אני אתכוון במחשבה לשמי כשאדפיס באקראי: שןראמ שיןאמ ןכ אז הנה, באקראי, משמאל לימין, בשתי המילים הראשונות ברורה הבעיה שאני מרגיש.
"כן מאניש" (גם האנשה לאנושיות אינה צולחת) אני מרגיש בענישה עצמית / ענישה מלמעלה כל דקה מחיי אף על-פי שאין לי חוסרים גישמיים.
אני מתבייש מאוד במצבי ובנוסף לא מצליח לקבל עזרה אלא רק דינים. – אני לא מצליח לראות ולהרגיש את הוד העולם.
עזור לי בבקשה להשלים עם הנפש שלי לאדם שאני יודע שקיים בי: האדם הטוב, החכם, השפוי, הצנוע, המייעץ, האוהב אדם, הרואה מן הנסתר, שמודה לאלוהים כל יום בשמחתו ובפועלו כי "פשוט" זכה להיות אדם בריא ומחובר בעולם מקסים ומרהיב, תחת השגחה עליונה ובמדינת חוק חופשית.
מאהבת אמת משמחה, ללא בושה ואשמה הבא נא אותי למחוז חפצי זה, ללא סייגים, תנאים ושאר מכאובים,כהורים אוהבים ויכולי כל.
בברכה גדולה מכאן להצלחה ולאהבתך, מחלקיקי האמונה שעדיין קיימים בי. ש.ש..ב
