שלום לך נפש תאומה, אני די בטוח שהכרנו בגלגול הזה. איך אני כל כך בטוח? זה פשוט- הרגשתי את זה בכל כולי מהרגע הראשון שראיתי אותך.
הרגשתי איך הנפש שלי מתענה בנסיונות האבודים להתקרב אלייך. כל זה היה לפני הרבה שנים ומאז הפצע שבלבי נסגר וחתום על ידי צלקת. מאז לא הצלחתי לאהוב. אני עדיין רווק. אין לי מושג מה היה מסלול חייך מאותה הפעם האחרונה שבה דיברנו. אולי התחתנת ונולדו לך ילדים, אולי לא.
אני חייב סליחה ענקית בעיקר לעצמי, סליחה על זה שלא השגתי אותך ולא מימשתי את האהבה הענקית שיועדה לי כבר בגלגול זה, סליחה לעצמי על זה שלא השכלתי לנצל הזדמנות של פעם בחיים להיות המאושר באדם.
לך אני לא חייב סליחה, כי אני יודע שניסיתי, בחיי שניסיתי. ניסיתי יותר ממה שחשבתי שאני מסוגל. עוד מעט אני עוצם את עיניי. כנראה לגלגול הזה זה כבר אבוד. אבל אני יודע שבגלגול אחר אנחנו נהיה ביחד, כי כך נועד להיות.
לא יתכן אחרת. אני אוהב אותך
