הלכת מאיתנו בגיל 76, צעיר מידי בשביל לעזוב והשארת אותנו שבורים וכואבים. בשנים האחרונות חלית באלצהיימר מחלה נוראה שפשוט לקחה אותך מאיתנו עוד בטרם הלכת.
לא היית אתה למעט רגעים בודדים שכן זכרת היית אלים, לא באשמתך היית יוצא מהבית ומחפש את הבית שלך הולך קילומטרים רבים ולא רוצה לחזור רק כשהיית מתעייף והיינו באים לקראתך שמחת שבאנו והסכמת לחזור הביתה הטיולים האלה שלך היו יום יומיים, כמה פעמים ביום והתעייפנו, והיה לנו קשה פחדנו שיקרה לך משהו היית צועד באמצע כבישים סואנים, בין מכוניות חוצה שדות, מטפס על גבעות ואנחנו התעייפנו והיה לנו קשה ניסינו לאשפז אותך כדי שימתנו לך את הכדורים שתוכל להישאר בבית, עם אמא שיהיה לנו קצת יותר קל אבל לא איפשרו לנו לאשפז אותך .
לצערנו בלית ברירה הכנסנו אותך לבית אבות שם מילאו אותך בכדורים הפכת לצל של עצמך היית עצוב אמא באה אליך כמעט כל יום רק אתה היית בראש מעייניה אנחנו באנו לבקר כמה שיותר והיה כואב לראות אותך שבר כלי כבר לא שלטת בצרכים היית צריך עזרה באוכל אבל שמחת שבאנו יום לפני שהלכת הייתי אצלך עם הנכדה והנינה שלך ניסינו לשמח אותך לראות חיוך על פניך היפות המתקנו לך את האוכל התפל ולא ידענו שזה יהיה הפעם האחרונה שנראה אותך
סליחה אבא על שלא יכולנו עוד והכנסנו אותך לבית אבות סליחה אבא שאולי היינו צריכים להתאמץ יותר סליחה אבא על מה שאולי היינו יכולים לעשות ולא עשינו סליחה עוד מעט מתקרב יום השנה שלך ואנחנו עדיין לא מאמינים שאתה לא איתנו סליחה אבא אני אוהבת אותך בכל ליבי אתה חסר לי כל כך החיוך שלך המבט האהבה שלך לנכדים האהבה שלך אלינו סליחה אבא הלוואי שהיית עדיין פה איתנו
גם אני הייתי שם זה לא פשוט אבל צריך לשחרר