סליחה אבא

אתה בן אדם מדהים. נכון, הבית הרוס, ויש לך חלק גדול בזה, אך אתה בן אדם מדהים. אתה תמיד מקשיב, וצוחק, ומבלה. אתה מבין, אתה אוהב, את משרה חום וכיף לכולנו, כל הילדים. אני רק בן 15, ועברתי דיי הרבה. זה מתחיל ממשפחה הרוסה, אמא עצבנית ברמות מסוכנות, ועד לפנימייה ששם לא יכולתי לנשום.

רק אתה התקשרת יום-יום כשהייתי בפנימייה בשביל לשאול מה שלומי. אני רוצה לבקש ממך סליחה, מכיוון ששום דבר מהדבירם שאתה עושה בשבילי לא מובנים מאליו; אתה קונה לי ללא גבול, אתה אוהב אותי כל כך, כל שיחה בזמן שהייתי בפנימייה, זה לא מובן מאליו בכלל.

אני כל כך מצטער שאני מבקש ממך דברים כל הזמן, ושאני מעיר אותך מהשינה בשביל שתיקח אותי מבילוי עם החברים. אני כל כך מצטער על כך שאתה לא יודע כמה אני אוהב אותך ומעריך אותך הכי שבעולם, ואתה ללא ספק אחד האנשים היותר חשובים לי שיש. אני אוהב אותך.

One thought on “סליחה אבא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.