סליחה, אבינו מלכינו

סליחה, אבא ,בורא העולם שאני רואה כל יום את ילדיך טועים בדרך ומחפשים אותך ללא הרף רוצים לחזור אליך ולא מצליחים ,לא יודעים את הדרך, ואני, לא מנסה אפילו להשיבם אליך , אלא רק מסתכלת מהצד ורואה איך הם טועים, מחייכת אליהם וממשיכה, ואני רואה ששוב הם טועים ולא מוצאים את הדרך העולה בית-אל ואני, מה אני עושה?

רק מתפללת עליהם שימצאו את הדרך אבל לא מראה להם איפה הדרך העולה בית-אל, וכך הם ממשיכים לטעות ואני ממשיכה רק לצפות מהצד וכלום לא משתנה, לא מדברת אליהם, לא מנסה אפילו, רק למה , למה ? אולי מפחד , שיגידו כפיה דתית וכו´, אבל באמת אני רוצה שילדיך יחזרו הביתה, אליך, ויעשו את רצונך באמת , כמו שהיינו  יחד כאיש אחד בלב אחד במעמד הר סיני  באחדות גמורה בלי פירוד כלל וכלל.

סליחה בורא עולם , אבא שבשמים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.