אני רוצה לבקש ממך סליחה בתי האהובה, על איך שהתנהגתי היום.
הייתי עייפה וחסרת סבלנות, ולא נתתי לך את שהיית צריכה- חיבוק והרגעה.
יתרה מכך, בחוסר רגישותי אף צעקתי עלייך והתנהגתי בבריונות כמעט שלוש שעות בהן התלוננת על כאב בטן ואני התעקשתי לא להאמין לך.
במשך כל הזמן הזה ראיתי שאת מתבוננת בי ומפחדת לבקש חיבוק מרגיע, ספגת וספגת את התקפותיי המילוליות וכעסיי, וביושבי כעת מול המקלדת אני מרגישה כי צילקתי את נפשך השברירית לנצח.
סלחי לי בתי אני מקווה שלא ישאר בך זכר לערב זה למרות שאני אשא אותו על גבי כגיבנת עד יום מותי, הערב בו נכשלתי כאמא. אני מצטערת ומתביישת בהתנהגותי, אני יכולה רק לדמיין איזו מפלצת ראית הערב במקום האמא החמה שהיית צריכה.
אני אוהבת אותך בכל ליבי, כשילדתי אותך נשבעתי לעצמי שלא אתנהג אלייך כשם שהתנהגה אליי אמי והיום הפרתי את השבועה חשבתי שאשבור את ההעברה הבין דורית האיומה הזו אך לא.
אני מבטיחה לא לעשות זאת שוב יקרה שלי. אני אוהבת אותך צאוד ציפור קטנה ויפה שלי.
אמא.
