רוצה להתוודות הייתה לי אמא, גדולה מהחיים, אמא שהיא בעצם בת יחידה לזוג הורים שהניחוה בגיל צעיר רצה הגורל התחתנה ונולדו לה שמונה ילדים, נישואיה עם אבי לא הצליחו, חייה היו חיים ללא אהבה, , אנחנו ילדיה השתדלנו להעניק לה את החסר, מבקשת ממך סליחה
אמא, שביום כיפור האחרון לא הייתי איתך, שאני הקטנה שאהבת יותר מכולם לא הצליחה להושיע אותך ממחלתך, שלא שמתי לב לכך שאת כבר לא תהיי איתנו ביום כיפור האחרון, סליחה אמא יקרה ומקסימה, שלא עשיתי מספיק, השתדלתי, אך לא דיי, היום 10 חודשים אחרי פטירתך ברגע זה כותבת אני שורות אלה וליבי יוצא אלייך מרוב געגועים, מרגישה שחיי אינם חיים, ולי יש משפחה וילדים שעוברים זעזועים וחיים בצל הצער הזה,
צער השתיקה שאני נושאת עימי יום יום, הצער הזה של לראות אותך נפרדת לשלום ועוצמת את עינייך מולי, ליוויתי אותך לחדר המתים, וזו הייתה הטראומה של חיי, הייתי רוצה ללוות אותך בחייך למקומות של שמחה, למקומות של אהבה,
למקומות שאהבת, ואני מרגישה שקיבלתי את עונשי, הייתי עסוקה בילדיי, ובניהול משפחתי ועבודתי, לא התייחסתי אלייך מספיק, מקווה עכשיו כשמתת לי והותרת אותי לבד, לנסות לעשות שהו למענך, לעילוי נשמתך, כמו:
לסייע לקשישים ולשמח לבבם,בכל דרך אפשרית, לסייע לנזקקים ולהצטרף למבצעי התרמה ארציים יש לי את היכולת ואני לא מפסיקה להנציח את זכרך,
אני רוצה לצרוח בכל רם ושכל העולם ישמע שאמא שלי הייתה אם האמהות, שלי הייתה האמא הטובה ביותר בעולם, וברגע זה מבקשת אני את סליחתה, שתנוח על משכבה בשלום, ואתם קוראים יקרים העריכו ,השתדלו לאהוב בכל ליבכם את אמא כי כשהיא לא בנמצא אין פשוט טעם לחיים סליחה ממה יקרה שלי אהבתי אלייך לא תסולא בפז.
